לה"ו שלום כבוד הרב,
אני מצטער על מס' השאלות פשוט אני מעדיף לקבץ את כל השאלות שיש לי כרגע מאשר לחלק אותן לפעמים אחרות. (אני תימני בלאדי שנוהג ע"פ הרמב"ם ומארי יוסף קאפח זצ"ל)
1. בסידור שיח ירושלים, איך אני אמור לקרוא את שמע ישראל שבעמוד ח'? ממש כמו שמע ישראל שקוראים בקרית שמע?
2. מה אני צריך לכוון בקריאת שמע (האם את הכוונות שרשומות בסידור "איש מצליח" ובנוסח שאמי או שמא הרמב"ם כתב משהו אחר?)
3. האם צריך לשים יד על העיניים בשמע ישראל? והאם דווקא בצורה מסויימת?
4.
א. נישוק הציצית - האם להעביר על עיניו לפני כמו שמובא ב"עריכת השולחן" כדי להציל מסימוי העיניים או שאין לחשוש לזה מהרמב"ם?
ב. ואיך מעבירים? שתי העיניים ביחד, או קודם עין ימין ואז עין שמאל או שמא להיפך?
ג. מתי מנשקים? האם בכל פעם שאומרים "ציצית" או כמו שאני רואה אצלי בביכנ"ס: ב"וראיתם אותו", "ועשיתם אותם", "למען תזכרו... כל מצוותי". כי אני לא רואה היגיון במנהג אצלנו בביכנ"ס. האם יש מקור לכך?
5. האם אנו נוהגים לשים את הציציות בין הזרת לקמיצה לפני ק"ש? ובכלל מה המקור למנהג זה?
6. ציציות ביום יום - להכניס לתוך המכנסיים או להשאיר בחוץ? האם יש מקור לזה בדברי הרמב"ם?
7. למה מתחילים לקרוא במרוצה ב"מזמור שיר ליום השבת" לקראת הסוף וכן בקרית שמע מ"למען ירבו"?
8.
א. אדם שמפלל יחיד בבית: האם עושה נפילת אפיים?
ב. לגבי קדושה שבברכות ק"ש מוזכר בשיח ירושלים לומר "קדושת ה' צבאות". האם אותו דבר גם בקדושה של "ובא לציון"?
ג. אם עברו שש שעות ועוד לא קרא ק"ש, האם צריך לקרוא ק"ש עם הברכות שלפניה ואחריה?
9. האם מותר לבעל קורא שנותן מי שברך אחרי הקריאה, לתת גם לעצמו? (הוא יזכני.. יפתח לבי לתלמוד תורתו... שהתנדבתי כך וכך...) ואם אסור, האם צריך למחות באדם זה? 10.
א. ברכת המזון: האם חובה ליצמד לנוסח ברכהמ"ז שהרב קאפח מביא בסוף ספר אהבה חלק ב'? כי אצלנו בבית יש כל מיני הוספות (אבל לא דברים שלילייים כמו קללות לאוייבים).
ב. מה המשמעות של "הרחמן יסמיכנו על הכבוד"? באמת אין לזה משמעות כמו שהרב קאפח כותב?
ג. לגבי קביעת סעודה: ראיתי שהרב כתב שלפי רבנו הרמב"ם הכוונה זה מה שקובע ולכן אפי' אם אכל בורקס אחד והתכוון לקבוע סעודה, חייב בנט"י, המוציא וברכמ"ז. שאלתי היא האם הנטילת ידיים היא בברכה? 11. התעטפותינו בטלית: האם יש מקור לעיטוף זה? האם הוא מחייב? בישיבה שכמעט אף אחד לא מתעטף ככה האם אני מחוייב להתעטף כך בכל זאת? 12. תפילת העמידה: מה הכוונה "רגל כנגד רגל"? רגליים צמודות ממש או כמו שהרב רצאבי כותב שהמלאכים הייתה להם רגל של עגל שהיא שסועה ולכן לעמוד בפיסוק מסויים והעקבים יהיו מחוברים? 13. לפי הרמב"ם כל תפילה שהיא אחרי הנץ - דיעבד? 14. ברכת "הנותן לשכוי בינה" - האם יש גבול עד מתי אפשר לברך? ז"א שאם לדוג' שמעתי תרנגול אחה"צ - צריך לברך? 15. ידוע הדבר שבשר צריך חליטה לפי הרמב"ם, ואם אצלי בישיבה לא חולטים את הבשר, יש לי על מי לסמוך או שאצטרך להיות צמחוני? (אני גם ישן בישיבה ומגיע הביתה רק פעם בכמה זמן). 16. מהי ההגיה הנכונה: צרה במקום שיש חולם, או חולם נשאר חולם? מה הנימוק? 17. האם אדם שחקר וגילה שהנוסח הבלאדי נכון יותר מכיוון שהוא קדום יותר, האם יכול לעזוב את הנוסח השאמי או שיש בעיה של "אל תיטוש תורת אמך"? 18. מדוע בנשמת כל חי אנו אומרים "על רוב ניסי פלאיך"? למה לא על כל ניסי פלאיך? 19. שמתי לב שהמבוגרים (ובעקבותם הצעירים) בביכנ"ס אצלנו קמים ב"אתה הראת לדעת" רק כשמגיעים לקטע מסויים וזה לא תלוי אם ארון הקודש פתוח או לא. דהיינו: יכול להיות (וכך רוב הפעמים) שארון הקודש יהיה פתוח ורק לאחר כמה שניות הציבור יעמוד, או שהציבור יעמוד לפני שפותחים את ארון הקודש. תלוי לאן החזן הגיע ב"אתה הראת לדעת". האם כך צריך לנהוג? או שמא להוכיח אותם על התנהגות זו? 20. למה אנו נוהגים לעמוד בחזרת הש"ץ? 21. ידוע שלפי רבינו הרמב"ם צריך לקדש בשבת על יין לא מבושל ובלי סוכר. האם צריך את שני התנאים או שאם יש אחד זה מספיק? 22. שאלתי האחרונה והיא גם אחת השאלות שיותר מציקות לי: למה לא מבטלים את התרג'ום? הרי את התפסיר ביטלו כי הוא כבר לא רלוונטי, ולדעתי אותו דבר כבר לגבי התרג'ום! אנשים היום לא מבינים את מה שכתוב שם (אא"כ הם בני תורה שלומדים גמרא) ובטח שהילדים שקוראים לא מבינים מה הם אומרים. גם הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שקוראים את התרג'ום מפני אותם אלו שלא מבינים את הקריאה. וכידוע הרמב"ם לא סתם כותב סיבה, אלא אם הסיבה התבטלה, גם ההלכה עצמה בטילה! וכך גם נהגו כל שאר העדות, ואני לא מבין למה התימנים החליטו לשמר את זה. אשמח להסבר לגבי זה כי באמת שאני לא מבין למה.
תודה רבה מראש ושוב אני מתנצל על האורך.