שני סוגי יבולי נכרים: א. יבול נכרי מחוץ לארץ, כגון ירדן, קפריסין, תורכיה וכיו"ב. יבול זה אין בו קדושת שביעית, והירקות והזרעים אינם אסורים באיסור ספיחין. וזהו היבול הכי כשר. ב. יבול נכרים משטחי ארץ ישראל, באדמות שהנכרים הם הבעלים שלהם מקדמת דנא, לא שמכרו להם במסגרת היתר המכירה. יבול זה לפי מרן - אין בו קדושת שביעית, ואין בו איסור ספיחין. לפי המבי"ט יש בו קדושת שביעית, ואין בו איסור ספיחין. ואליבא דשניהם, אין בו איסור שמור ונעבד, כי הגויים אינם מצווים בשמירת השמיטה. מבחינה עקרונית - יבול זה כשר. אבל יש להימנע מלקנות יבול זה, כי הנכרים הללו הם הפלשתינאים, אשר טובחים בנו ללא רחם, וקנייה מהם מממנת בעקיפין את הטרור הפלשתינאי. ג. ניתן לומר אם יהודים המוכרים אדמותיהם בשמיטה לגויים, היבולים הם של נכרים, אבל הדבר תלוי בטיב המכירה, ונחלקו הדעות ביחס להיתר זה. במיוחד שהבעלים היהודים ברוב המקרים מעבדים את שדותיהם, שבאופן פורמלי הפכו להיות שדות של הגויים לשנת השמיטה.