דילוג לתוכן העיקרי

שאלות בנושאים שונים.

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1."פושעי ישראל בגופן"- זאת ההגדרה ליהודי שלא מניח תפילין. כלומר היהודי עשה פשע כלפי הגוף שלו בכך שהוא לא הניח תפילין. השאלה שלי מדוע חכמים בחרו לקרוא ליהודי שלא מניח תפילין "פושע ישראל בגופו", הם יכלו לבחור מצוה אחרת כמו ברית מילה שגם היא מצוה חשובה, והיא נקראת אות. או לבחור מצוות אחרות שנעשות ע"י הגוף כמו:נטילת לולב, טלית. מה מיוחד כל כך במצות התפילין?
2. כתוב בגמרא "סנהדרין שהרגה אחת לשבעים שנה נקראת סנהדרין קטלנית". איך יכול להיות הדבר?? הרי בזמן בית ראשון עשו עבירות חמורות כמו גילוי עריות שפיכות דמים, עבודה זרה שהעונש עליהם הוא מיתה! האם יכול להיות שהאנשים עשו את העבירות בסתר וכך לא היו עדים שיעידו נגדם, או שהעדים לא רצו להעיד כנגד אותם אנשים שביצעו עבירות. האם העדים לפי התורה מחוייבים להעיד? או שזה רשות. לדוגמא:אם ראיתי את ראובן עובד עבודה זרה האם אני מחוייב להתרות בו, ולהעיד נגדו? אשמח אם תרחיב לי בנושא.
3. מהיכן היה לבני ישראל את כל התרומה למשכן? הרי הם היו במדבר? מאיפה להם עורות תחשים, תכלת, ארגמן, אבנים...?
4. פילים וקופים היו לפני דור הפלגה. בדור הפלגה הקב"ה העניש חלק מהאנשים והפך אותם לקופים ופילים ולכן כשרואים אותם מברכים "משנה בריות", כי פעם הם היו אנשים. השאלה שלי היא מאיפה לי לדעת אם אותו קוף או פיל שאני רואה בגן חיות היו פעם אנשים?? הרי פילים וקופים היו מזמן בריאת העולם!!!נמצא, שלא צריכים לברך כי אין אנו יודעים בודאות אם אותו בעל חי היה פעם בנאדם. אולי אותו פיל או קוף הוא המשך של אותן חיות שהיו מזמן בריאת העולם.
5. מהו איסור תחום שבת? האם הכונה היא לשטח שמסוף העיר ואילך, ואסור לצאת ממנו אלפיים אמה (1000 מטרים). לדוגמא:אם אני גר בעיר ואני הולך למקום ששם נגמר עירוב שבת, ויוצא ממנו 1000 מטרים קדימה, האם עברתי איסור דאורייתא?
6. לגבי מצוות ציצית. החיוב מהתורה הוא להטיל ציצית בבגד שיש בו ארבע כנפות. השאלה שלי היא האם אדם מחוייב להטיל ציצית בחליפה שלו? הרי זה יראה מוזר לראות אדם עם חליפה (כמו של רבנים) ולמטה בכנפות יש לו ציצית! ואיך מוכיחים שבגד של ארבע כנפות מצמר רחלים הוא מהתורה ושאר הבדים מדרבנן? אשמח אם הרב יעשה לי קצת סדר לגבי החיוב של המצוה. תזכה לשנים רבות וטובות. כל טוב

תשובה

1. הגדרת פושעי ישראל בגופן, כמו פושעי גוים בגופן (תוספתא, סנהדרין, יג, ד, בהל' ר"ה, יז, א) מושתתת על העונש שהם נענשים שיורדין לגיהנום ונידונים בה שנים עשר חודשים, לאחר שנים עשר חודש גופן כלה, ונשמתן נשרפת. אשר לקשר של קרקפתא דלא מניח תפילין לפושעי ישראל בגופן, עיין חידושי אגדות, מהרש"א, ר"ה, יז, א, בגלל שצריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפיים, כי התפילין מורים שהרוח מתדבקת בנשמה.
2. כי אין בי"ד מוציא להורג על פי דין תורה רק ע"י שני עדים כשרים והתראות, ואחרי חקירות ודרישות ובדיקות מדוקדקות, עד שקשה להגיע לגזר דין מוות.
3. היו צדים מבעלי חיים שבמדבר, וקונים מן השיירות שהיו עוברות דרך המדבר.
4. חכמים הורו אותנו לברך משנה הבריות על הקופים ועל הפילין, והם לא נתנו טעם בגלל דמיונם לאדם, והיו שכרכו דין זה בדברי אגדה על העונש בדבר הפלגה. אבל אלו טעמים והשערות, והם אינם משנים את ההלכה. ולפי ההלכה הרואה קופים או פילין אחת לשלושים יום מברך משנה הבריות.
5. עיר לעניין תחומים היא לא עיר מוניצפלית, אלא זו שיש בה רצף בניינים, וכשאלה נגרמים מרבעים אותה ריבוע וירטואלי ומשם מודדים אלפיים אמה.
6. שום דבר משונה. הכל תלוי בהרגל. קצרו של דבר, כל הלובש בגד בן ארבע כנפות או יותר, חייב להטיל בו ציציות, אם אותו בגד ראוי גם לעיטוף.