לצורך קרבן חטאת, יש צורך שלא ידע שחייב כרת, עיין רמב"ם, שגגות, ב, ב, וז,
ג. לעניין עונש, אין עונש בלי התראה, וההתראה כוללת:
א. שהמעשה הוא עבירה.
ב. שעונשו או מיתת בית דין או מלקות. היה והתרו בעבריין שמעשהו הוא עבירה, ולא התרו בו שיש על מעשהו עונש, מיתת בי"ד או מלקות, אינו נענש. עיין רמב"ם, סנהדרין, יב,
ג. כך שניתן לומר שאדם שעבר עבירה וידע שאסורה מן התורה, ורק לא ידע איזה עונש חייבים עליה, אם ידע שיש עליה עונש (מיתת בי"ד, רק לא ידע איזו?) או מלקות, דינו כמזיד.