בתי דין

לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כנהג שכיר לחלוקת יבול שביעית מטעם שומרי שמיטה. החלוקה היתה בכל הארץ ובמיוחד בני ברק וירושלים. במהלך הובלת וחלוקת יבול שביעית קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח. מסרתי את הדוח לרב המרכז את כל שנת השמיטה ונושא החלוקה. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אך לא נתן פתרון לנושא ההובלה ללא תעודת משלוח. בנוסף היו עוד דוחות על חניה בזמן פריקה ודוחות בזמן שהרב נהג ברכב שאותם הרב שילם. יש לציין שאני מבצע את המשימות שמוטלות עלי מטעם הרב או רכז שנת השביעית. ואין לי זמן להיתעסק בעיניני ניירת.

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?

יש לי סכסוך עם קבלן שקניתי ממנו דירה. ניסיונותיי להגיע עימו לפשרה לא עלו יפה. מה הם הצעדים אותם צריך לעשות לפני שמגיעים לבית משפט (מדובר בעקשן לא קטן, ובנוסף לא דתי.)

לרב ערוסי שלום רב. אני עושה עבודה בנושא זכויות יוצרים בהלכה (זכות היוצר על יצירתו כשהיא איננה מוחשית, להבדיל מדיסק וכדו'..). אין הרבה כתיבה בנושא. מה שכן יש זה פסיקה של כלל גדולי ישראל לאסור זאת מכוח מנהג המדינה אך לא יצא שו"ת או תשובה הלכתית מבוססת ומלאה על כך. ועל כך שאלתי, האם הרב הוציא תשובה או פסק מבית דינו בעניין? במידה ולא, הרב יוכל לכתוב (ואפילו בקיצור ) דעתו בעניין? אני מאמין שתשובה מנומקת תהיה עזר להרבה אנשים. דבר קטן נוסף, האם הרב קאפח התייחס לעניין ז. יוצרים (רעיון מסחרי / יצירת אומנות ולאו דווקא דיסקים וקלטות )?
תודה רבה לרב.

שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלתי על הלכות בחירות והקריטריון לבחירת ראש עיר,
רציתי לשאול: עד כמה, אם בכלל, יש לראש רשות מקומית השפעה על ענייני הדת ביישוב? ובמה מתבטאת. כי לכאורה - למרות החשיבות שהציבור הדתי מייחס למידת הדתיות של מועמד - ניתן לומר שאין לרשות מקומית זיקה לענייני דת. רוב ככל ענייני הדת שביישוב - מנוהלים או על ידי הרבנות המקומית/מועצה דתית, או על ידי עמותות פרטיות. זה כולל את בתי הכנסת, בתי מדרש, כוללים, כשרות, מקוואות, קבורה וכיו"ב היכן אם בכלל נכנס ראש הראשות המקומית?

איך אפשר לקיים פוליטיקה על פי ההלכה בימינו? איך תיראה הפוליטיקה האידיאלית?
בתודה בי"ס נעם יהל"ם מעלות

שלום וברכה, האם יש איסור על יהודי ללמוד משפטים על מנת להיות עורך דין או שופט במדינת ישראל? מה הנימוקים, בבקשה, לכאן או לכאן? בברכה,