על פילוי כנים מבגדים נאמר בגמרא, שבת, יא, א, שלא יפלה כליו (=בגדיו, כנים מבגדים), בשבת לאור הנר. גזירה שמא יטה הנר, ופסקה רבינו, שבת, ה, יד, וכן בשו"ע, או"ח, עדה,
א. ומשמע שאין איסור בפילוי הכנים בשבת לאור יום, ותימה, הרי הכנים הם בעלי חיים, ובתור כאלה הם מוקצה. ואולי שהדבר מותר כלאחר יד, כגון שמנערים הבגד שיש בו כנים. ואם כן, אין לפלות כנים מן השיער, כיון שיש בו טלטול מוקצה. ועדיין יש לדון בדין אדם שסובל מכך. לכן עיין מאירי, על שבת, ב, א, שהבין בפשטות שמותר לדוך כנים ביום שבת ואפילו להרגם, עיי"ש, ורק בלילה גזרו חז"ל שמא יטה הנר. ואפשר שהכינים הם מאוסים, ויש שהם מציקים, ולכן לא גזרו עליהם דין מוקצה, שאינם שונים מגרף של רעי שמותר לסלקו, והרי יותר ממנו, שהם גם מציקים, וזו גם נראית שיטת רבינו. ואמנם רבינו ירוחם, תולדות אדם וחוה, נתיב שני עשר, חלק יא, דף פג, טור ג, וכן חלק יב, דף פד, טור ב, התיר במפורש לפלות כנים משערות הראש בשבת, ולא חשש שמא יתלוש השיער.