דברי חלומות

שאלה: 

לכבוד הרב ישנו כלל בתלמוד ש"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". כלל זה מופיע בהוריות יג, ב גיטין נב, א סנהדרין ל, א ונפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך חושן משפט רנה, ט. ולדוגמה נאמר שאם אדם מצטער על מעות שהשאיר לו אביו, ובא בעל החלום והודיע לו היכן המעות ושהמעות הם של מעשר שני, אע"פ שהוא מצא את המעות במקום שאמרו לו בחלום (ולכאורה זה מוכיח שהחלום אמיתי) עדיין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והמעות מותרים בשימוש. והאריכו ראשונים ואחרונים בגדרים של זה ובטעם הדבר, ויש מי שאומר שהטעם הוא על דרך מה שאמרו בברכות נה: שכשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים ואע"פ שחלק מהחלום אמת זה לא מוכיח שכולו אמת. ויש להאריך. השאלה: האם הדין הזה של דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין הוא גם בחלום שבו התגלה אל האדם מישהו מסויים? כגון קרוב משפחה שנפטר, צדיק, וכו'? כמו שאביו של כידור התגלה אליו בחלום לומר לו איפה הכסף (יומא פג,
ב) וכן מצינו שמנשה התגלה לרב אשי (סנהדרין קב,
ב) וגם מצינו דברים כאלה בברכות יח: כלומר האם הדין הזה הוא רק בחלום סתמי שבו הראו לאדם משהו בחלום בלי שמישהו ספיציפי (לדוגמה בחלום של יוסף הצדיק לא הוזכר שהוא ראה מישהו שהתגלה אליו אלא ראה משל בחלום, וכן בחלומות של רבא בסוף ברכות) התלה אליו או גם בחלום שבו מישהו שנפטר או ישות כלשהי מתגלה אליו? דוגמה שתמחיש את השאלה: אם למשל אדם מצטער על מעות שהניח לו סבו ואז סבא שלו עצמו מתגלה אליו בחלום ואומר לו איפה נמצאים המעות ואומר לו שהם של מעשר שני, האם המעות מותרים בשימוש? השאלה היא לצורך לימוד ולא למעשה

תשובה: 

דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים, לרבות על שאלתך. אולם אין אדם חולם בלילה אלא מהרהורי לבו ביום, ולכן החכם שחלם (דוגמאות שהזכרת), ידע לנתח את משמעות הדברים באופן הגיוני, ולשחזר דברים. ולכן אם כתוצאה מן השחזור, נזכר אותו חולם, שבאמת אותם מעות היו מעשר שני הוא ינהג בהם בקדושה, בגלל שנזכר, לא בגלל החלום אבל אם רק מכח החלום, אינו נוהג בהם כדין מעשר שני.

תאריך: 
20/03/08 י"ב אדר ב' התשס"ח
x

Audio Playlist