דילוג לתוכן העיקרי

גניבת דעת הגוי - בירור דעת הרמב"ם

שאלה

לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! בספר המדע הלכות דעות פרק ב הלכה (יב - יג) נכתב: "ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הגוי. כיצד? לא ימכור לגוי בשר נבלה בכלל שחוטה. ולא מנעל של בהמה במקום מנעל של שחוטה". באות (לו) שם כתב מארי: "ובנדפס שבשו כאן 'בשר נבלה במקום בשר שחוטה' וזו אינה גניבת דעת אלא גניבת ממון". וקשה לי, אם מוכר בשר נבלה במקום בשר שחוטה, היא גניבת ממון, אז גם מוכר בשר נבילה בכלל בשר שחוטה, צריך להיות גניבת ממון ולא גניבת דעת, כפי שכתב הרמב"ם, מכיוון שסוף סוף הגוי משלם בעבור בשר שחוטה. ומאי נפ"מ אם גונב את הגוי בכל הסחורה הנמכרת או רק בחלק ממנה? ועוד, הלכה (יג) עוסקת בגניבת דעת הגוי, ומתארת אותה "כיצד..." וכו'. ומדוע כולל הרמב"ם מכירת מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה, הרי גם זאת גניבת ממון ולא גניבת דעת.
בתודה מראש

תשובה

גניבת ממון נחשבת כשהגוי ביקש שחוטה ונתן לו נבלה. אבל גניבת דעת שהגוי לא ביקש שחוטה, אלא היו בחנות ערימות ערימות: ערימת בשר שחוטה וערימת בשר נבלה. ובתוך הערמה של בשר שחוטה היתה בשר נבלה, שהרשלנות מתחלקת בין המוכר ובין הקונה. הקונה - שלא נהג לפי הכלל ייזהר הקונה ויבדוק כל סחורה שהוא קונה. והמוכר - על שלא נזהר שלא יהיה בשר נבלה בתוך ערימת בשר רב של שחוטה, כי בנסיבות כאלה, ניתן לטעון. ולכן בנסיבות כאלה זה נחשב רק לגניבת דעת.