סיפורים, הסטוריה, תענית בכורות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
א. האם בעיסוק בסיפורים של יוצרים כמו ש"י עגנון ז"ל או יבדל"א הרב סבתו שליט"א מקיים אדם לימוד תורה? לדוגמא הספר 'אמת ארץ תצמח' מאת הרב סבתו. רק מכותרת הספר מבינים את תוכנו, והסיפור עצמו משובץ מובאות ממקורותינו, תמימות העבודה, יר"ש מרובה, השגחה פרטית ועוד ועוד. והכל בסגנון ספרותי מענג. כשאני קורא סיפורים כאלה אני משתדל להעמיק במסר ולהתבונן בשדר הסמוי של הסופר.
ב. אומרים מפי הרצ"י קוק זצ"ל שהיסטוריה היא 'הסתר י - ה'. וברור שכך צריך להיות היחס לתולדות העמים. שאלתי, האם צריך לשבת ולפתוח ספרים וללמוד הסטוריה?
ג. האם יש ענין לנו ל'התענות' בתענית בכורות. ודאי שגם שאר העדות לא מתענים ועושים סיום מסכת ונפטרים, האם יש לנו ענין לעשות כן?
תודה רבה לכבוד הרב.
תזכו לשנים רבות ומועדים טובים.
א. לימוד תורה הוא עניין רחב ממדים ומגוון מאוד. מקרא, משנה, תלמוד, הלכה, אגדה, הגות, אמונה, סתרי תורה, מוסר ועוד. ולכן אפשר שיש סיפורים כתובים בטוב טעם ודעת, שלשונותיהם ממקורות המקרא וחז"ל, ויש בהם מסרים לימודיים חיוביים, אולם אלה צריכים להיות בבחינת פרפראות ועיקר לימוד התורה הוא קודם כל מקרא, משנה, תלמוד, הלכה, כדי לדעת את המותר ואת האסור, שהן חובות כל יהודי בכל עת.
ב. כן, אבל זכור את המידתיות וסדרי קדימה, כנ"ל.
ג. לפי מנהגנו אסור להתענות בערב פסח ממש, כי הוא זמן קרבן. אלא שאין גם טעם להקדימו, כי רבים תמהו עליו. ואפילו בעדות ששם התהווה מנהג זה, הרוב המכריע אין מתענים בפועל, רק מסיימים ש"ס, או משתתפים במסיבת סיום, על המנהג תענית בכורות ראה בהרחבה מאמרי, תענית בכורות בערב פסח (בירור מנהג יהודי תימן), בתוך: מסורה ליוסף (כתב עת העוסק במורשתו של הגאון ר' יוסף קאפח נע"ג), כרך ד, מכון מש"ה, קריית אונו תשס"ה, עמ' 247-226.