דילוג לתוכן העיקרי

הפלת עובר עם מום בעקבות מצוקה כלכלית.

שאלה

בס"ד. 11.5.08 כבוד הרב,
שלום וברכה.
שמי מורן שמיאן ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון. במסגרת קורס שנתי אותו אני לומדת - "ספרות תלמודית", התבקשתי להמציא סיפור רקע בו אני נתקלת כאשת מקצוע, המוביל לסוגיה הלכתית. את הסוגיה הזו עליי להפנות לרב, כדי לקבל את תשובתו. התשובה צריכה לכלול תהליך ולא תשובה קצרה וחד משמעתית. מבחינה טכנית, התשובה צריכה לכלול בין 100 ל -300 מילים. כאמור, הסיפור אינו אמיתי ולצורך לימוד בלבד! יחד עם זאת, הייתי שמחה לקבל תשובה בהקדם כי את העבודה אני נדרשת להגיש ב -16.5. אם יש היעזרות במקורות, אשמח שתציין זאת בתשובתך. סיפור הרקע: באחד מימי עבודתי במחלקת הרווחה בערי המרכז, הגיעה למשרדי א'. רקע על א': א' הינה אישה בת 35 הנשואה 10 שנים ל - י' בן 38, יש להם ילד אחד בן 4 וכעת הינה בחודש השלישי להריונה השני. באולטרה סאונד האחרון שעשתה, נודע לה כי העובר שנושאת ברחמה הוא בעל מום. א' ומשפחתה מוכרים לשירותי הרווחה כבר שנתיים בעקבות מצוקה כלכלית קשה אליה נקלעו ומאז היא מטופלת על ידי. במשך תקופה זו, אני מסייעים לא' ככל שניתן ע"מ שחייה היומיומיים ינסו להיחשב נורמאלים. באותו יום, א' הגיעה כדי להתייעץ עימי בנוגע להריונה השני. הקשר בינינו הוא קשר מאוד טוב המבוסס על אמון ושיתוף. היא סיפרה לי כי היא מאוד מבולבלת ואינה יודעת אם להביא את הילד הזה לאוויר העולם. מצוקתם הכלכלית מאוד מכבידה עליהם בקיום חיים נורמטיביים והיא צופה שהילד שייוולד יוסיף גם הוא לקושי הקיומי. א' ציינה בפניי כי מאוד הייתה רוצה ילד נוסף אך היא מכירה בכך שילד בעל מום, ידרוש מהם הוצאות כספיות רבות בהן לא יוכלו לעמוד. היא יודעת שלא תוכל לספק לילד העתידי, כל שיצטרך ולכן שוקלת לבצע הפלה. מעבר לכך, היא לא חושבת שמבחינה נפשית, היא ומשפחתה יוכלו להתמודד עם ילד מוגבל. מקרה זה, מעלה 2 סוגיות הלכתיות עליהן הייתי רוצה לקבל את תשובתך:
א. האם מותר לבצע הפלה בגלל שמדובר בעובר בעל מום?
ב. האם עניין המצוקה הכלכלית במקרה שהצגתי, עשוי לשנות את ההלכה?
תודה מראש, מורן שמיאן.

תשובה

מאחר וכבר חלפו 40 יום מתחילת ההיריון (בחודש השלישי להריונה), אין היתר לבצע הפלה מלאכותית לעובר עם מום, שאין תחזית שהוא ימות בגין מומות תוך שנתו וכיו"ב. גם השיקול הכלכלי אינו גורם שבגינו יש לבצע הפלה לאחר 40 יום. כל הנ"ל משום שלפי ההלכה קיימת אפשרות שלאחר הלידה התינוק יימסר לאומנות, או לאימוץ. גם אם קשה למצוא משפחות אומנת או מאמצות כדי לגדל ילד עם מום, הרי מדינת ישראל כמדינה יהודית, צריכה לייסד מוסד לטיפול בילדים כאלה. צאו וראו את המוסדות המטפלים באוטיסטים וכיו"ב, הרי המטפלים יכולים לספר לנו עד כמה הם מתעצמים מבחינה רוחנית, בגין התעסקותם עם אותם מטופלים. קצרו של דבר, הילדים אינם מצרך של ההורים, ששיקולי כדאיות ונוחות יהיו השיקולים העיקריים בקביעת גורלם של עוברים אינולידים. העובר הוא יצור חי שחיסולו היא השמתד חיים, גם למי שסובר שאינה בבחינת שפיכות דמים, וכל שכן למי שסובר שהיא בבחינת שפיכות דמים, ההורות או האומנות הן שלימות סיעודית וערכית. וכשקשה לפרט, על הכלל להיחלץ חושים. תוכלי לשמוע יותר בנוגע לנושא זה את ההלכה היומית באתר נצח ישראל www.net-sah.org