מספר שאלות
1. האם מותר לי, אם שואלים אותי, לענות הוראה על פי מרן למי שנוהג כמותו אע"פ שאני נוהג כרמב"ם?
2. אם שכחתי לספור יום אחד בספירת העומר, אני יכול לספור בשאר הימים אליבא רבנו הרמב"ם, כלומר האם כל יום הוא מצווה בפני עצמו?
3. ראיתי פה לפי תשובות שהחזרת שתפילין לפי שולחן ערוך פסולות לדעת רבנו, בגלל עניין הקלף והדוכסוסטוס.
רציתי לקנות תפילין לפי רבנו, אבל העניין קצת יקר בשבילי ואני אצטרך זמן בשביל להשיג כסף (אני בעל תשובה בכיתה י"ב). האם עד שאני ישיג את הכסף מותר לי להניח תפילין לדעת מרן בברכה?
4. הלכות תפילה וברכת כוהנים, פרק ט"ו הלכה י', כתב שם רבנו שאם הציבור שם יתר על עשרה כוהנים, השאר עולים ומברכים והעשרה נשארים ועונים אמן. והלכה י"א, שאם השליח ציבור הוא הכהן היחיד לא יישא כפיו אלא אם מובטח שהוא חוזר לתפילתו. ותדייק מפה שאם השליח ציבור הוא לא הכהן היחיד אינו רשאי בכלל לעלות ולישא כפיו וכך גם נפסק בשולחן ערוך. חס וחלילה אין לי שום ספקות על הרמב"ם ועל שולחן ערוך אבל שאלתי היא על גופה של הלכה זו, איך זה שבשני הלכות אלה מבטלים כוהנים נשיאת כפיים שהיא בעצם מצוות עשה מן התורה ללא שום דבר מה -6 הדברים המעכבים שמנה רבנו במהלך פרק ט"ו?
1. כן.
2. כן. בברכה.
3. כן.
4. שאלתך אינה כלפי הרמב"ם והשו"ע, אלא כלפי חז"ל, שמדבריהם פסקו הרמב"ם והשו"ע כפי שפסקו. ולכן עליך לדעת, שהכהנים נצטוו לברך את עם ישראל כל יום. אולם חז"ל קיבלו בקבלה, שאין הכוונה שכל כהן יברך את ישראל, בכל עת במשך היום ובכל מקום. אלא בשני מקומות, במקדש באופן ונקבע. ובגבולין דוקא במסגרת תפילת ציבור, כשיש עשרה מישראל, וכחלק מתפילת ציבור. ואם כן, נקבע בהלכה שאם הש"ץ הוא כהן, אעפ"י שהוא יחיד, אם אינו בטוח שיוכל להמשיך ולברך שים שלום בלי להתבלבל, מוטב שלא יברך, כי העיקר הוא התפילה בציבור, שברכת כהנים היא חלקה ממנה, ולא שהיא העיקר, בגלל שהיא מן התורה, אע"פ שהתפילה תשתבש. כיוצא בדבר, אם כל המתפללים כהנים, ויש יותר מעשרה מברכים ברכת כהנים, והעשרה כהנים עונים אמן. אע"פ שהם, לכאורה, בטלים מברכת כהנים, אבל העובדה שהם מנהלים את תפילת הציבור, שבה משולבת ברכת כהנים, כפי שהורו חז"ל, הם כמו מברכים ודומה למה שאמרו חז"ל, שהעונה אמן הרי כמברך.