דילוג לתוכן העיקרי

זכאות נשים בירושה

שאלה

שלום לכבוד תורתו, מן המפורסמות שתורת ישראל נוקטת בשיטת האיזונים והאחריות. כך למשל, כאשר נשארו נכסים מועטים אזי הבנות ירשו והבנים יצאו להתפרנס בחוץ. אך כאשר הירושה כוללת נכסים מרובים - נשאלות השאלות הבאות:
1. האם אין כאן אפלייה כלפי הבנות?
2. איזה התחיבות נדרשת מצד הבנים כלפי הבנות, לשם האיזון?
3. האם התחיבויות אלו הם גם כלפי נשים נשואות?
4. איזה מסר חינוכי מעבירים לבנותיהם אותם יהודים העומדים על זכותם לרשת תוך נישול אחיותיהם?
5. האם התופעה הזאת אינה דוחפת את הנשים להזדקק לערכאות? אודה לכבוד הרב אם יקדיש פינה במסגרת "ההלכה היומית" לבעיה כאובה זו ע"מ שיזכו שלומי אמוני ישראל לרדת לסוף דעתה של תורת ישראל. ומן השמים ישלמו שכרו

תשובה

1-2. כשהנכסים מועטים, היא מופלית לטובה. כשהנכסים מרובים היא מופלית לרעה. והאיזון שיש בהלכה, שנותנים לאישה העדפה לטובת קיומה בכבוד, קיום מינמלי. ונותנים לאיש סיכוי וסיכון, סיכון לחיים קשים כשאין מה לאכול שישאל על הפתחים, וסיכוי לעושר.
3. לא. אישה נשואה היא כבר ברשות בעלה, ויש לה מערכת איזונים בינה ובין בעלה, ובינה ובין היתומים, אם האב נפטר. 4-5. נכון. ולכן מי שנוהג לפי דין תורה צריך שינהג לפי תורה בכל הדינים, כדי שלא לפגוע באיזונים. ואם לא נוהגים בכל לפי דין תורה, יש לנהוג כמנהג שביסודו השוויון.