מספר שאלות
1. האם מותר לפי רבנו להבדיל על כל חמר מדינה, למשל תירוש או יין מבושל, ושמעתי בשם הרב עובדיה יוסף שאפשר להבדיל אפילו על קולה?
2. לפי רבינו עקירה מחדר לחדר גם חשיב עקירת מקום, אמנם מנהגנו בתימן שגם אם עוקרים מחדר לחדר לא חוזרים לברך. האם עקירה מבית לחצר הבית חשיב עקירה או לא?
3. האם ברכת הטוב והמטיב והשחיינו ודיין האמת, הולכות ע"פ הרגשתי כלומר אם ממש שמחתי ממשהו שמישהו אחר לא היה כ"כ שמח או להפך חס וחלילה, אני צריך לברך? והאם יש לברך דיין האמת עם שם ומלכות?
4. האם ברכות "משנה הבריות", "שככה לו בעולמו" ודיין האמת (לגבי כל מי שכתב רבנו בהלכה יד') גם הולכות לפי ההרגשה?
5. לא הבנתי מתי מברכים "מציב גבול אלמנה" שהרי אני בעצמי גר בתוך בתי ישראל?
6. חכמים תיקנו את ברכת "שנתן מכבודו ליריאיו" לרואה מלכי ישראל, אך לא נעשה בזה שימוש בזמנם שהרי לא היה מלך בזמנם ועד היום אין שימוש לצערנו, האם כבר תקנו ברכה לגאולה שיבוא מלך המשיח ואם לא, נראה שתקנו ברכה לחינם שהתבטלה המלוכה מזרע דוד המלך כבר בחורבן בית ראשון וחשמונאים לא היו מזרע דוד?
7. לפי רבנו זמן הדלקת נרות חנוכה היא משקיעת החמה ועד קצת יותר מצאת הכוכבים (עד שתכלה רגל מן השוק). מה קורה במוצ"ש, כאשר מתפללים בציבור ערבית ומבדילים רק אחרי צאת הכוכבים ומגיעים לבית רק כחצי שעה אחר צאת הכוכבים. האם עוד מותר להדליק נרות חנוכה בברכה, או שצריך להתפלל ערבית מבעוד יום ביחידות ולהדליק לפי הזמן המוגדר ככל יום כלומר מיד בצאת שבת?
8. האם צריך לברך שהחיינו על בגד שקיבלתי ממישהו אחר במתנה?
1. על תירוש או יין כרמל אפשר להבדיל, שאפילו אם אין להם דרך יין בגלל בישולם, אבל שם של חמר מדינה יש להם. אבל לא על קולה כי רבינו, שבת, כט, יז, כתב "שרוב יינה שכר". צריך משקה משכר שנחשב "רוב יינה", וקולה אינו משכר. עיין מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות נ. לפי מרן, או"ח, רעב, ט, אם אין לו יין, או היין מזיקו מקדש על שכר או על כל המשקאות חוץ ממים. אבל גם לפי מרן, לפי הוראת הגר"ע יוסף, אין לקדש ואין להבדיל על חלב, על תה, על קפה ועל מיצים, ולא על טמפו, ולא על גזוז, והעושה כן מברך ברכה לבטלה. תוכל לשמוע באודיו בהלכה יומית באתר נצח ישראל www.net-sah.org
2. נראה שזו נקראת עקירה, כי כל שיצא מפתח ביתו נחשב כמשנה מקום.
3. זה לא עניין של הרגשה, אלא כל שבשבילו השמועה היא טובה ומשמחת, מברך שהחיינו, או הטוב והמטיב, אם הטובה היא גם לזולתו בערכים אובייקטיביים. כשיש חיוב לברך דיין האמת, מברכים בשם ומלכות.
4. לא. אלא שלאותה סביבת בני אדם אותו אדם נראה הוא בבחינת בריה משונה, או בעלי חיים משונים.
5. אם אתה גר בבית של יישוב שנבנה, אינך צריך לברך עליו, כי אתה מצווה, אבל אתה מברך על בתים ביישובים אחרים שנבנים אם אתה רואה בבתים כאלה בפרק זמן של לא פחות משלושים יום.
6. הברכות ניתקנות ע"י אנשי כנסת הגדולה, ובבית שני עדיין נפסקה מלכות בישראל.
7. מיד עם צאת הכוכבים, כי הזמן הוא סמוך לצאת הכוכבים שהוא כ 15 דקות. וא"כ בליל שבת אינו מדליק, כי 40 דקות לפני כניסת השבת, ובמוצ"ש.
8. כן, שהרי מי ששמע שאביו נפטר, מברך דיין האמת, ומברך שהחיינו אם היה יורש יחיד.