דילוג לתוכן העיקרי

תפילה בבית האבלים

שאלה

לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו אני מתגורר כרגע במושב תימני בדרום הארץ. נתקלתי כפעמיים בתופעה שמוזרה לי ואודה לרב אם ייתן לי תשובה חד משמעית עד כמה שניתן. כידוע בעדותינו כאשר ישנם " אבלים" מתפללים אצלם. במושב שאני מתגורר, התפללתי בבית האבלים תפילת שחרית. בימי שני וחמישי הם אינם מוציאים ספר, אלא אחר תפילת עמידה מתחילים ישר "והוא רחום". עד כמה שלמדתי ישנם 3 אפשרויות:
1. שהאבלים יבואו להתפלל בבית הכנסת בימים אלו.
2. שיביאו ספר תורה לבית האבלים.
3. לאחר התפילה, ילכו הציבור לקרות בבית הכנסת. מאחר וציבור זה מניין פועלים אין להם זמן ללכת לבית הכנסת ויוצא שלא קוראים בכלל בספר תורה. שאלתי הינה. האם יש להם על מה לסמוך? ובנוסף, אני בתור יחיד, האם חלה עליי חובת הקריאה בנפרד? ( מה גם שאין בית כנסת אחרת פתוחה אלא כולם מתקבצים שם) אודה לרב על פסיקתו. שנשמע ונתבשר בשורות טובות, אמן.

תשובה

דע שלפי עיקר הדין, חובה להביא ס"ת לבית האבלים כי אסור להם לצאת מבית אבלם, והם חייבים בכל המצוות שמדוארייתא ומדרבן. וזוהי שיטת רבינו. אולם נהגו שלא לקחת ס"ת לבית האבלים, ולכן על האבלים והמתפללים שהתפללו בבית האבל בשני ובחמישי ובמנחה של שבת ללכת לבית הכנסת כדי לשמוע קריאת התורה, שו"ע, שצג, ס"ג. אולם הללו שנהגו כן, גרמו לכך, שלא מיבעיא שהאבלים לא הלכו לבית הכנסת, אלא אפילו המתפללים לא הלכו לשמוע קריאת התורה, וכנגד שערורייה זו קרא תיגר מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק, ח"ג,
ד. והואיל ויש חשש להביא ס"ת לבית האבל, לפני שהגיע שני וחמישי, כדעת הרמב"ם, בשו"ע, או"ח, קלה, יד, ולהכין לו מקום מכובד וגבוה מעל עשרה טפחים. וכך ראוי לנהוג כדי לא להשבית העם מקריאת התורה, שהרי חז"ל שקדו ותיקנו להם לישראל בקריאת התורה בשני וחמישי שלא יישאר שלושה ימים בלי תורה.