שמות ה' בלשונות זרות הוא כינוי, רבינו, סנהדרין, כו, ג, ולעניין מחיקה, להבדיל מקללות ומשבועות, מותר למחוק כינויים, רבינו יסודי התורה, ו, ב, ועיין שבועות, ב,
ב. וכתב מורנו הרב יוסף קאפח על יסודי התורה, ו, ד, אות י, שאללה אינו שם ה' אלא כינוי ומותר למחקו. וכן עיין להיתר, שו"ת יביע אומר, ח"ד, יו"ד, סימן כ, ובעיקר אות ה. וכן בסימינם כא וכב. וכן בשו"ת אגרו"מ, או"ח ח"ב, נה, וכן בסי' כד. יוצא לפי זה שמות ה' בלשונות זרים, הם כינויים ולענין מחיקה מותר ואפיל והם כתובים בכתב אשורי, שהוא הכתב המרובע. ואם שבעה שמות כתובים באותיות לועזיות, דינן כלשונות זרים. כי אין ההיגויים שווים בין השפות וכשפה זרה. ולכן דינם ככינויים. אבל אם שבעה שמות כתובים בכתב חול שלנו, כתב עגול, שנקרא כתב רש"י וכיוצא בו, הוא לשון הקודש, רק הכתב חול, אסור למחקם.