עלינו לשבח
אני נוהג לא לומר עלינו לשבח לפי מנהגנו הישן. הבעיה היא בבתי כנסת (גם בלדים) שאומרים ברכו ועלינו. אם אני עולה שליח ציבור, האם מותר לי לומר בסוף התפילה ברכו? היות וזו ברכה לבטלה לפי רבינו? ראיתי שהרב כתב שינסה להזמין יתום לומר קדיש וברכו אבל אם אין? אפשר לומר שבגלל שאני טפל למנהג המקום יש לי היתר לנהוג כמנהגם ולומר ברכו? אם אני לא עולה שליח ציבור האם מותר לי לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ראיתי שהרב כתב לומד ברוך שם כבוד מלכותו..." אבל "ברוך ה' המבורך.." זה פסוק אז למה אסור?
א. לפי רבינו, אין לומר ברכו לפני עלינו לשבח. וש"ץ שנוהג לפי רבינו לא יוכל לומר כן. אבל עליו להיזהר מפני המחלוקת במקום שנוהגים לומר ברכו. ולכן או שלא יהיה ש"ץ או שיזמין מישהו אחר לומר קדיש דעתיד ואותו אחד ימשיך לומר ברכו.
ב. אין המילים ברוך ה' המבורך לעולם ועד, פסוק, אלא זהו סוג של שבח שקיבלנו ממשה רבינו, שאמר, כי שם ה' אקרא (אתם) הבו גודל לאלהינו. וקבלנו שהגדולה שאנו נותנים לה' היא ע"י שאנו אומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ואופן שבח זה של ברכו, וברוך ה' המבורך נאמר רק בעשרה. ורק ביוצר ובקריאת התורה. ולכן לפני עלינו לשבח, הנוהג כהרמב"ם אסור לו להשתתף בשבח כזה שהוא ברכה לבטלה, ואסור לו גם להיראות כמי שאינו משבח את ה' לכן יאמר שבח אחר, לא אותו שבח.
תכנים לקריאה נוספת
מי שמרותק לכסא גלגלים, האם רשאי לשמש כש"צ או לעלות לתורה?
האם התנאים הנדרשים לבחירת ש"צ לאור כבוד הציבור תקפים גם בשעת הדחק?
האם ישנה מניעה שאחר יאמר קדיש במקום האדם הנכה שעלה לתורה כמשלים?
כיצד יש לפעול בנסיבות שהעולה לתורה אינו מסוגל לעמוד ע"מ שלא לפגוע בכבוד הבריות?
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
קריאת בתורה
אנו ששה תימנים ויש בינינו אשנזים וספרדים ולא מספיקים לקרוא בתורה בימי שני וחמישי בבוקר ורוצים לקרות בתורה במנחה ב אם קראו לאחד בשם שלו לקרות בתורה מה עליו לעשות ג ואם להגיד קדיש בעלית שלישי
צירוף למניין
לק"י
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
א. דין צירוף למניין שתשעה מהצבור עומדים בעזרת הגברים שבבית הכנסת והעשירי בעזרת הנשים כדוגמת בית כנסת הרמב"ם בקרית אונו, האם כיון שהוא נמצא עימם באותו בניין ורואה אותם והם אותו מצטרף או שמא חלק לעצמו רשות אחרת ואינו מצטרף?
ב. בדין חצר גדולה וחצר קטנה שנפרצה המובאת להלכה ברמב"ם בהלכות תפלה פרק ח, האם דין זה בדווקא שנפרצה לאחר בנייתה או שמא הדין הוא גם שנבנתה כך מלכתחלה ולא נפרצה כלל ועיקר?
באלו נסיבות תותר תפילה מאחורי בית הכנסת ולא תחשב כביזוי?
המותר לכנות "רשעים" את המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ כשגבם מופנה להיכל? והלא נאמר כל המתפלל מאחורי ביהכ"נ נקרא רשע אא"כ מפנה פניו לכיוון ההיכל?
וכיצד ינהגו ציבור המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ, האם יפנו לכיוון המזרח למרות שאחוריהם כלפי ההיכל?
מה דינו של המכנה "רשע" או "רשעים" את מי שמתפלל כשגבו מופנה להיכל בנסיבות המותרות?
שאלות שונות
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. טהרת הידיים לתפלה חייבת נטילה מכלי עם ברכה?
2. אם נגעתי בשיער - האם צריך לטהר שוב את ידי לתפלה? ובכלל - מה מטמא את הידיים שבגינו צריך לטהרם?
3. האם מותר לאדם שאינו שומר תורה ומצוות להשלים מנין ולשמש בתור שליח ציבור?
4. שאלה שאינה רלוונטית למעשה (כי בע"ה לא נגיע למצב כזה), אולם בשביל לימוד התורה - מה היתה דעת מארי בעניין סירוב פקודה הנוגדת את חוקי התורה?
5. כשרבנו כותב "מדינה" האם הכוונה למדינה ממש או לעיר? והאם יש חילוק, שבמקומות מסויימים הכוונה למדינה ממש ובמקומות אחרים הכוונה לעיר ממש?
תודה רבה כל טוב.
היש לומר תחנון בתפילה כשיש אבלים בבית הכנסת?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
פורים קטן ונפילת אפיים: מה אפשר ללמוד מדברי הרמב״ם?
תקיעה בחצוצרות בעת צרה
שלום וברכה, מדוע בימינו לא תוקעים בחצוצרות בכל עיר ועיר וזועקים לה' בעת צרה, מלחמות (צוק איתן) וכד'? לכרואה ראוי לקבוע בכל עת צרה, שאחרי תפילת שחרית בכל בתי כנסיות, יתקעו בקרן בע"ח ויאמרו מס' פרקי תלים, למה הרבנים אינם נחלצים להנהיג מ"ע דאוריתא?