לא ראיתי את הפרסום האמור בדבריך. לגופו של דבר, במקורות התלמוד אין אנו מוצאים מעמד רשמי של רבנית, אלא מצאנו שאשת חבר כחבר, ומצאנו שתרגום יב"ע מתרגם את הפסוק בנביא, ואשלח לכם את משה אהרן ומרים, שתרגם משה להורות לאנשים, ומרים להורות לנשים. הרי שהיו מורות הלכה לנשים, לא במעמד רשמי, אלא בפועל. ואפשר שאשת חבר כחבר, לא תמיד היה עניין של לחלוק כבוד בלבד, אלא גם להורות ההלכה האינטימית לנשים, אם הן ברות הכי. אשר לטוענת רבנית, ביטוי זה נגזר מטוען רבני. וגם הביטוי טוען רבני הוא אינו מדויק. כוונתו היא לאדם בעל ידע הלכתי בתחום משפטי מסוים, שטוען בפני הרבנים, כלומר הדיינים, טענות עובדתיות או הלכתיות לטובת דבר זה או אחר, או לחובתו, כתלמיד שנושא ונותן בפני רבו. וזה נקרא עורך דיין. או עורך דין. עיין בפיהמ"ש של רבינו באבות, אל תהיה כעורכי הדיינים, מלמד שיש הסתייגות ממלומדים או מתלמידים שעורכים ומטים את הדיינים לכיוון מסוים. כי תרומתם יכולה להיות בעריכת הדין ובהצגתו לפני הדיין. ובהצגתו לפני הדיין. שמא יתקבל ע"י הדיין. וברור שמפאת הצניעות לא הופיעו טוענות כאלה, אבל מצאנו בתלמוד כתובות, פה, א, על נשות רבנים שהשפיעו מאחרי הקלעים עליהם, בדברי אמת וחכמה. ובימינו כבר נהגו הדיינים לשמוע עורכות דין, וכן מה שנקרא טוענות רבניות.