אמונות תפלות
מארי ערוסי הנכבד, שמעתי הרצאתך באתר נצח ישראל בנושא השואל ששאל אודות "קטב מרירי". ובו הסברת בפירוט את הגורמים לדברי חז"ל הללו שהובאו במדרשים, וסקרת בטוב טעם את המהלך שהביא לאמירות אלו, וכן את ההתפתחות של החששות הללו. ועל כך יישר כוחך, אנו התלמידים צמאים לדעת וללמוד את הדברים הללו, מכיון שזוהי דרך רבינו, דרך השכל וההגיון, ולא הנהיה אחר כל מיני דברים שההמונים שטופים בהם. ובכל זאת, שמתי לב כי בסוף דבריך אמרת שעלינו להבין מטרות חז"ל וכיו"ב, אך לא לזלזל בדעות אלו של ההמון, אלא לקרבם וללמדם. זכורני שמארי הנחה אותנו כי רק ע"י זלזול באותן אמונות תפלות נבוא לידי הרחקתן (כתבים א, עמ' 101). אשמח אם מארי ינחה אותנו בעניין
לא בכדי התורה השתמשה בלשונות הגשמה, כי זה מיועד להמון. ואין לדחות את ההמון אלא לקרבו. והנבון יפרש כשיטה שרבינו התווה. וכן האגדות לא לחינם נכתבו כפי שנכתבו, כי הם תפוח זהב במשכיות כסף. ההמון יבין כפי שיבין עד שיתרומם, ואין לזלזל בהמון אלא לקרבו. והנבון יסביר דברי חז"ל בהתאם לשיטת רבינו. ואין ספק, שיש לאדם מסוים שכבר היה קשור באמונות תפלות, והצליח ללמוד ולהבין, שאחת הדרכים שיצטרך לנקוט בהן, מלבד הלימוד, כדי שיתנתק מאותן אמונות תפלות, שירחיקן ויזלזל בהן. אך לעולם לא יזלזל בהמון בית ישראל, אלא עליו ללמדם ולקרבם בסבלנות, בחכמה ובדעת.