תפילת ערבית של מוצאי שבת
שלום לכבוד הרב כתב מארי בספר הליכות תימן כך: "יצאו שלושה כוכבים, מתפללים ערבית, יחידים בבתיהם כי אין שום בית כנסת נפתח במוצאי - שבת לתפילת ערבית. אחרי ערבית אומרים "הבדלה"... אחרי שהתפללו ערבית יחידים בבתיהם, שכך הוא המנהג מימי הקדמונים ואין לשנות. ייתכן שנהגו כך מחמת ששותים יי"ש בסעודה שלישית, ולפעמים מפריזים קצת בשתייה זו, ואם יתפללו בעשרה אפשר שיהיה הש"ץ שתוי ואינו מוציאם ידי חובתם, לכן נהגו שבשעות אלה יהיה כל אחד אחראי להוציא את עצמו." וכמו כן כתב הרב קורח בספרו עריכת השולחן חלק ב' עמוד קמג' שבצנעא זה היה המנהג משום שמוצאי שבת זהו זמן פטירתו של משה רבינו ובזמן פטירת נשיא בתי מדרשיות בטלין. האם גם היום ראוי לנהוג כך?
באופן כללי - לא, כי לצערינו ערבה כל שמחה, והסעודה שלישית מתקיימת בחיק משפחה קטנה, ואינה מלווה בשירה רבה, וניתן לקיים זה וזה. ולכן אני משתדל ללכת לבית הכנסת בקביעות, לתפילת ערבית מוצ"ש, משום שב"ה מתאספים צעירים רבים, ואני מעוניין לעודדם, כדי שיתפללו בציבור, וכדי שלא יתחככו בחילול שבת, עישון, יציאה מוקדמת לבידור ולבילוי וכיו"ב. אבל אם יש צורך משפחתי לאכול ולשיר ולהימשך בסעודה שלישית עד אחרי צאת השבת, ובאופן זה לא יוכל להתפלל ערבית בציבור, אל יוטרד, כי מנהג אבותינו בידינו, ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים.