א. לגבי השאלה אם העובר על דברי התלמוד עובר על לא תסור, יש להבחין בין ראשית זמן חכמי התלמוד והמשנה, שאז אפשר שהלכה מן ההלכות היו מתקבלות בסנהדרין. וכל העובר עליה עובר בלא תסור. ובין זמן חתימת התלמוד. גם לגבי זמן זה, כתב הרמב"ם שדברי התלמוד מחייבים. אבל צ"ע אם יש עליהם לא תסור. כי אפשר שכוחם המחייב של דברי התלמוד גם בתקופה מאוחרת זו, נבע מן העובדה, שהם נתקבלו ע"י רוב חכמי ישראל שהיו אז, ושהם נתפשטו בכל ישראל. אבל כל הנ"ל רק לחלק ההלכתי, ולא לחלק האגדי. אלא אם מדובר בענין אגדי שקשור קשר של ממש באחד מי"ג עיקרי האמונה.
ב. הרמב"ם במו"נ חלק על חכמי ישראל מסויימים בעניינים אגדיים, כמו על ר' אליעזר בעניין הקשור להתנוות הבריאה.