כתב רבנו (ברכות, א, טו): "התינוקות, מלמדין אותן הברכות כתקנן; ואף על פי שהן מברכין לבטלה בשעת למידה, הרי זה מותר. ואין עונין אחריהן אמן; והעונה אחריהן אמן, לא יצא ידי חובתו.". א) "אין עונין אחריהן אמן" האם הוא רק בשעת למידה ושינון "על יבש", או גם כשאוחזים איתם פרי ומקרים להם את הברכה והם חוזרים אחריה ואוכלים?
ב) "מלמדין אותן הברכות כתקנן", תינוק קטן כבן שנה, שמדבר כמה מילים, וחוזר לפעמים אחר הברות ממילים שאומרים לו, אבל עד שידע להגיד את הברכה כתקנה יעברו כמה חודשים, כבר במצב כזה נכון לברך איתו בשם ה'? או שמא שהדבר לבטלה משום שאיננו נחשב מתלמד באמת, ואם רוצים לחנכו בגיל זה יש לומר בכינוי "השם"?