כמה שאלות
1. בגמרא ראש השנה דפים י"א -"יב, נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע מתי הייתה בריאת העולם. ר' אליעזר סובר בתשרי ור' יהושע בניסן. לבסוף הגמרא הגיעה למסקנה שבאמת העולם נברא בניסן. אז מדוע בכל זאל אנחנו מונים מתשרי למשל שאנחנו אומרים ראש השנה שיבוא תשס"ט לבריאת העולם? מה הבעיה למנות מניסן ולמה חכמים בכל זאת החליטו למנות מתשרי? ועוד שראיתי בכלל במודעות שעושים טיולים לקברי צדיקים בכ"ה באלול וכתוב שם יום בריאת העולם? אשמח מאוד אם כבוד הרב יסביר לי.
2. אם אני מתארח אצל ספרדי בשבת, מותר לי לאכול מהאוכל שלו על הפלאטה אע"פ שהוא לא שם אותו על הפלאטה כדעת רבנו אליבא מורנו הרב יוסף קאפח?
3. ראיתי שהרב קאפח זצ"ל התלבט מאוד בשאלה האם להניח תפילין בחול המועד והביא שיטות שונות אליבא הרמב"ם וכתב שגם מנהג תימן לא היה ברור אבל בכל זאת פסק שלא להניח. למה פשוט לא פסק לפי הכלל הפשוט "ספק דאורייתא לחומרא" ולהניח בלי ברכה (ועוד, שיש מקהילות אשכנז בחו"ל שנוהגים לפי הפסיקה הברורה של הרא"ש בנושא זה וכן מניחים)?
תודה רבה.
1. מעבר לשאלה המדעית מתי נברא העולם, וגם אם חז"ל באמת נחלקו בשאלה זאת, חז"ל באותה סוגיה, רצו למקד את תשומת הלב לשני תאריכים חשובים שצריכים להיצרב בתודעתנו, בריאת האדם בה' באלול = תשרי, זה היום תחילת מעשיך, היום הרת עולם, וכיו"ב. וחידוש האמונה בה' ברמה היהודית והעולמית, ניסן, בגלל יציאת מצרים, שהרי תכלית בריאת האנושות, שהאדם שנברא בצלם אלקים ידע את ה' והצדק בו.
2. נראה שמותר, כי כל האיסור לפי מורנו הרב יוסף קאפח, על העושה הוא רק משום עובדין דחול, ולא בגלל איסור מבשל.
3. מבחינה עיונית - הצדק עמך. אבל בחיי המעשה יש חשיבות לקבלה, ומאחר שלפי המסורת הספרדית הקדומה, לפני הרא"ש, לא הניחו, הרי שמן הסתם זו היתה שיטת רבינו, ושיטת אבותינו בתימן.