אבלות
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שלומדים את מצות אבלות מהפסוק:"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה"'. קראתי את הפסוק מתוך פרשת שמיני. מה בכלל פירוש הפסוק, ואיך זה קשור לאבלות? גם הנושא שהפסוק מופיע בו, לא קשור בכלל לשכול! אשמח אם הרב ירחיב בתשובה.
2. פתחתי את ספר החינוך בפרשת שמיני ולא מופיעה שם המצוה להתאבל על נפטר יום אחד. מדוע המצוה לא מופיעה בספר החינוך?
3. האם אפשר ונכון לומר שחכמים הוסיפו עוד שישה ימים לאבלות, כדי שאנשים יבואו לבית האבל ויקחו מוסר? ("טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל ליבו").
תודה רבה, ושנה טובה.
1. עיין הרמב"ם, אבל, א,
א. ועיין מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות ה. שהכהן האונן אסור לו לאכל קדשים. ואהרן הכהן, כשנפטרו שני בניו באוהל מועד, תמה, ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה'?! לא. כי מאחר והוא אונן, אסור לו לאכול קדשים, חטאת. משמע שהיום הראשון של האבל, אסור מן התורה. כיו"ב, כהן אסור להיטמא למתים, אבל חייב להיטמא לקרוביו, שהוא חייב עליהם אבלות. שהרי היסוד לאבלות הוא מן התורה.
2. עיין מצווה רסד בפרשת אמור, בעניין היטמאות הכהן לקרוב שמת, והוא חייב באבל עליו. ושם הוא הביא שיטת הרמב"ם, שהאבל ביום הראשון מן התורה.
3. כבר כתבתי לך טעמים למספר שבע לעניין אבל. דבריך נכונים, אבל אינם מסבירים מדוע דווקא שבעה..