שלום רב. למדתי כי: נכון היה להתחיל לבקש על הגשמים בתפילה מיד בסיום חג הסוכות, אך חכמים, בתקופתם, ראו את הקושי של עולי הרגל החוזרים לבתיהם ותיקנו לשאול על הגשמים החל מ ז' בחשוון. בתקופתינו אנו,
א. אין עולי רגל.
ב. וכשיבנה המקדש במהרה בימינו, זמן הנסיעה לכל היותר כ 5 שעות.
ג. היום הדרכים סלולות היטב וגשמים לא מעכבים במיוחד את הנסיעה.
ד. אנו בבצורת וזקוקים לכל יום של גשם. מדוע אנו לא חוזרים לשאול על הגשמים ממוצאי הסוכות? אין בזה שום פגיעה בחוקי הדת, לא שמעתי שיש מי שסובר שהקדמת שאלת הגשמים תגרום נזק, תקלה, טעות הלכתית כל שהיא. אין מדובד בהתקנת תקנה חדשה למי שסובר כי אין היום סמכות מתאימה להתקין תקנות חדשות. אני מניח שחכמים, בזמנם, שתקנו תקנה זו ראו את טובת הציבור נגד עיניהם והיום זו תקנה פועלת בניגוד לטובת הציבור. אני סבור שדעת החכמים תהיה נוחה והם יודו ויברכו אותנו על התאמת שאלת הגשמים למציאות שבדורינו. אין לי תשובה מספקת ומפורטת לדור הצעיר בנושא מלבד "אין לנו סמכות" ??. בכבוד רב
אנו נוהגים כימי המקדש, כי אנו מאמינים בבניין בית המקדש. ולכשייבנה המקדש ולכשתתחדש הסנהדרין, היא ורק היא מוסמכת לקבוע הלכה שבימינו בגלל אמצעי התחבורה ניתן לבקש גשמים למחרת שמיני עצרת.
