דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. לפי מורנו הרב יוסף קאפח אם קבע סעודה על מזונות (כלומר, שאינו אוכל עד הסעודה הבאה) מברך כלחם. מה הדין אם מצא עוגיות וברך מזונות ואכל, עד כדי שאינו צריך לאכול את סעודתו הבאה הקבועה, האם למפרע היה צריך לברך כלחם, ולברך אחר אכילתו ברכת המזון?
ב. קראתי בספריה את חיבורו של מורנו הרב יוסף קאפח 'שיחת דקלים'. לדעת כבוד הרב,
מדוע כתב מורנו הרב יוסף קאפח את החיבור הזה? מדוע ביאר מושגים בקבלה? מדוע לא פרסם את החיבור? האם כבוד הרב יודע איפה ניתן להשיג את החוברת?
ג. חבר שאלני שאלה קשה. הרי כת"ר בהל' דעות להתעמל ושמי שאינו עושה כן חוטא כי הוא מסתכן ואינו נשמר לנפשו ויבואו עליו מחלות קשות, והננו רואים בעינינו את גדולינו וכל שכן צעירינו בישיבות, שלא עושים כלל (!) שום פעילות גופנית. האם מותר לא לעשות התעמלות גופנית אלא לשקוע בהתעמלות שכלית רוחנית? אם לא, כמה להשקיע בהתעמלות?
תודה רבה לכבוד הרב.

תשובה

א. יברך ברכת המזון.
ב. אני מניח שכיון שהיה צעיר לימים כשפרצה המחלוקת בענין הקבלה, חיבר ספרון זה. שכבר אז הוא גילה כשרון וידע רב, למרות שהיה צעיר לימים מאוד. ולא רצה לפרסמו, כדי לא לעורר מחלוקת.
ג. אכן צריך להתעמל. ובגלל שת"ח שוקדים בתורה, אינם נפנים להתעמלות שהיא צורך בריאותי חשוב.