לק"י במחילה מזמנו של הרב, אני לומד ב"ה בישיבה בשיעור א', ואנו לומדים בבא מציעא. וראיתי שהרב כתב שרצוי בזמן הפנוי ללמוד כאבותינו, כלומר להתקדם בלימוד בקיאות בש"ס.
1. אני חושב שאין זמן שהוא "זמן פנוי" ממש, אלא זהו זמן של לימוד אחר, כלומר אם לא אלמד כמו שהרב אומר אז אעשה חזרות על הגמרות שנלמדות בישיבה (בבא מציעא), ולכן מה דעת הרב, האם לחזור פחות על בבא מציעא וללמוד מסכתות בקיאות מחוץ למסגרת? או עדיף לקיים חזרות רבות יותר על נזיקין על חשבטו לימוד הבקיאות של מסכתות אחרת?
2. האם אין רצוי ללמוד בשנים אלו את פירוש התוס'? ואם לא, מדוע? הרי פירושם נותן ראייה מורחבת על הגמרא.
3. האם הרב חושב שרצוי ללמוד בשיעור א', טור ב"י או"ח על הסדר, ולאחר מכן רמב"ם ושו"ע? או עדיף בזמן זה (שיעור א') ללמוד רק הלכה למעשה, שהרי זמן לימוד הלכה זה בא על חשבון לימוד הגמ'? אני מצטער שאני מטריח את הרב, אך תורה היא וללמוד אני צריך.
תודה רבה.