מספר שאלות
1. אם שכחתי לברך "מכין מצעדי גבר" לפני שיצאתי מהבית אני יכול לברך עוד בדרכי?
2. אני בעל תשובה והרבה זמן התרגלתי להתפלל אצל ספרדים, ובעזרת ה' התחלתי ללכת לבית הכנסת של קהילתנו וללמוד יותר על מורשת תימן והרמב"ם. אך אני צריך קצת זמן להתרגל להגיה התימנית. האם יש בעיה בזה שאני לפעמים הוגה את שם ה' ואת התפילות בהגייה ספרדית ולפעמים בהגייה תימנית?
3. כותב רבנו בהלכות ספר תורה פרק י' הלכה י', "לא יחזיר אחוריו לספר התורה.." איך מה אדם יעשה שבאמצע קריאת התורה צריך ללכת לבית הכסא, או שבדיוק רוצה לצאת מבית הכנסת ומוציאים את ספר תורה?
4. איפה הרמב"ם כותב על כל הלכות כלי בשר וחלב, כגון שאסור לבשל חלב על כלי שבושל עליו בשר וכו'?
5. מדוע לא עונים אמן אחר ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה" או "אוהב את עמו ישראל לעד"?
1. כן.
2. לא. וה' יהא בעזרך עד שתוכל להגות עמו כהלכה.
3. כשהס"ת גבוה עשרה טפחים מותר לישב כשאחוריו לס"ת. כשס"ת מוצא מן ההיכל ומובל לתיבה יש לעמוד לכבודו. אם האדם נזקק באותה עת לצאת לשירותים - שאי.
4. בהלכות מאכ"א, פרק ט.
5. לפי מהרי"ץ בסידורו עץ חיים, עונים אמן אחרי יוצר המאורות בשחרית, ואחר המעריב ערבים בערבית, אך לא אחרי אהבת עולם בין בשחרית בין בערב ית, כמו שגם אחרי גאל ישראל לא אומרים אמן משום הפסק. והוא עפ"י השו"ע, או"ח, נט, ופירש המ"ב, שם, כד, שאין להפסיק בין הבוחר בעמו ישראל לק"ש, כמו שאין מפסיק בין ברכת המצווה למצווה. וכן בין ברכת הנהנין להנאה עצמה, אבל לפי רבינו, תפילה, ט, א, משמע שעונה אמן אחר כל ברכה וברכה חוץ מגאל ישראל. כי בגאל ישראל צריך להסמיך גאולה לתפילה. וברכת אהבת עולם אינה בברכת מצווה של ק"ש, ולא ברכת נהנין. וכפי שהסביר הב"י, או"ח, נט, את שיטת הרא"ש, אולם הרוב נהגו כמהרי"ץ.