לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. אני מתפלל את כל תפילותיי כשהחזן והציבור בנוסח אשכנזי. לפני כמה שבועות החילותי להוסיף בתפילת ערבית אחר השכיבנו את הקטע הראשון אותו מביא רבינו בסדר התפילה. לא את הקטע אותו מביא מורנו הרב יוסף קאפח בסידורו כי הוא ארוך מידי. האם זה אפשרי?
ב. ישנה ישיבה גבוהה בציבור הדתי לאומי, הנחשבת למצויינת בלמדנות בעיון בגמרא וכן מלמדים שם מחשבת ישראל בעמקות גדולה מפי רבנים תלמידי חכמים גדולים ועצומים. אני מתעתד ללכת לכמה ימים לישיבה כדי לראות האם יש מקום שאלך ללמוד שם בשנה הבאה. דא עקא, שרבינו הגר"א שפירא זצ"ל התנגד להקמתה של הישיבה ואמר שפתיחתה אסורה. האם יש לי להתחשב בדעתו של הגאון בשיקולים כאלו או שכשמדובר בלימוד תורה ופיתוח אישיות של תלמיד חכם אנו נשאיר את כל המחלוקות בזה בצד ונלמד תורה? אני מקווה שהרב מבין את העניין ומכיר את המקרה.
ג. בסרט 'הירושות שלי' על דמותו של מורנו הרב יוסף קאפח, מעיד בנו, דוד, שאביו מורנו הרב יוסף קאפח לא הבין מדוע בנו לא מסוגל שלא ללמוד לבדו. ואני כשלעצמי תמה על מורנו הרב יוסף קאפח הרי תלמוד ערוך במסכת תענית (ז, ע"א) ועוד: "חרב אל הבדים ונואלו - חרב אל שונאיהן של ת"ח שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה". ואכן רבינו לא פסק זאת להלכה למרות שרבינו פסק גמרות אחרות הנראות כאגדתיות להפליא כמו 'כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום' ועוד. אם כן, ודאי יש לכבוד הרב הסבר מדוע לא פס"ר את הגמרא הנ"ל?
ד. שאלה כללית: האם צודקת הגישה הסבורה שאין ללמוד בישיבה אלא תורה בלבד. או שע"מ להרחיב את אישיותינו עלינו להרחיב דעת, גם בישיבה, וללמוד ספרי חכמי אומות העולם ולדעת על התרבות הכללית. למשל, לדעת את היסטוריית העולם, בוטניקה, זאולוגיה ביולוגיה ועוד. אני שואל למרות שאני יודע היטב את דעת רבינו ומורנו הרב יוסף קאפח בנושא משום שבישיבות היום יש מן תחושה של התנתקות מחכמת העוה"ז ועיסוק אך ורק בתורה, האם יש להשתלב בזרם מחשבתי זה?
תודה רבה לכבוד הרב.