1. לפי מיטב זכרוני, מורנו הרב יוסף קאפח הקדמתו להרי"ף על חולין, מנה לעניין ברכות השחר בין המנהגים הקדומים שלא כרבינו. שהרי כבר בשו"ת הראב"ם (בן הרמב"ם), ידוע לנו שאבותינו בתימן לא בירכו לפני כל עשייה. ויתכן שתכאליל קדמונים כמו מהר"י בשירי, כתובים בהשפעת רבינו.
2. נראה שבעבר הקדום בירכו לפני הנטילה, ואח"כ בהשפעת השו"ע, ובמיוחד הרמ"א והאר"י, התחילו לברך אחר הנטילה. יש לזכור שלפי רס"ג מברכים אחרי הנטילה, כך שמכלל ספק לא יצאנו, משום שלרס"ג היתה השפעה רוחנית על אבותינו בתימן, צא וראה בעניין התפסיר, ומהרי"ץ התייחס לרס"ג כמארא דאתרא בתימן, לפי הרמב"ם.
3. למנהג כזה אין קדושה, או מעמד של מורשת אבות, ואם אין האדם פלגאה, וכוונתו לשם שמים ינהג לפי הנראה לו נכון יותר מבחינה הלכתית. הנה לדוגמה, המברך אחרי הנטיהל עובר לפי הרמב"ם איסור תורה של ברכה לבטלה, לא תשא, ולפי רס"ג, הרמ"א והאר"י, בירך לפני הנטלה, עבר על שבירך בידיים שאינן נקיות. הגע בעצמך, מה חמור ממה. צא וראה, שמרן השו"ע המחבר פסק שמצד הדין יש לברך לפני הנטילה. ולכן יכוון לבו רק לשם שמים, ולא יתנהג הפלגאה לא לצד זה ולא לצד אחר.
4. זו תפילה שתולה בתוך הברכה.
5. לפי רבינו, כן. וכן לפי מרן. אבל רק לענייני ממונות, בוודאי לא לדברים שפוגעים באיסור כלשהו.
6. לא זוכר ברגע זה.