ערבית
אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?
עלתה לו תפילת ערבית של הלילה, כי אין זמנה מדויק, וניתן להתפלל אותה סמוך לשקיעה. אלא שקריאת שמע היא דאורייתא, ואין דינה כתפילת ערבית, ויש לחזור ולקרוא קרית שמע, אחרי צאת הכוכבים.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת אשר יצר
מי תיקן ברכה זו? האם חובה לומר ברכה זו, ומתי?
מנין מרפסות/חצרות בימי הקורונה
לדעת הרב, מותר להתפלל במניין מרפסות? (=צירוף של אנשים שרואים אחד את השני דרך המרפסות)
או חצרות?
ברכו אחרי "עלינו לשבח". דחוף
שמעתי שאסור לענות משום שזה ברכה לבטלה\ברכה שאינה צריכה, בניגוד ל"ברכו" של "יוצר אור" שאחריו באמת יש ברכה. האם הדבר נכון ואסור לענות, או מקסימום להגיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"? (מה שעונים אחרי ברכה לבטלה...). אני לא יודע מה לעשות אז אני כרגע לא עונה אחרי "ברכו".
תודה רבה לכבוד תורתו.
הפסקה לק"ש
למו"ר מארי רצון ערוסי שליט"א בהלכות ק"ש כותב רבנו הרמב"ם זיע"א: "היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין, גומר ואח"כ קורא ק"ש. ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא, הרי זה משובח". עכ"ל.
1. אמנם רבנו לא חילק, אבל על פניו נראה שהכוונה לק"ש של ערבית, מכיוון שמדובר בעשיית צרכים, דבר האסור ע"פ ההלכה לפני תפילת שחרית. האם הנחתי נכונה?
תפילת מנחה.
לרב שלום וברכה,
תשעה אנשים הגיעו לבית כנסת, לא מצאו מניין והתפללו כל אחד לבדו מנחה, כיוון שהזמן היה דחוק. ברגע האחרון, לאחר שסיימו להתפלל מנחה, נמצא אדם עשירי שישלים את המניין, האם מותר להם לחזור ולהתפלל מנחה בשביל "קדיש" ו -"קדושה"?
תודה.
נוסח התפילה
שלום יבוא אל כמו"ר הג"ר רצון ערוסי יצ"ו. באחת מתשובת מארי באתר מורשת, כתב מארי כך: "אני אמרתי, שכיון שמצאנו סידור הר"ש מסלגמסה, שהוא בן דורו של רבינו, ניתן לומר שרבינו הכיר את נוסח הר"ש מסלגמסה, שכנראה נהגו בו במצרים, ובימי רבינו כבר היה בשקיעה. ואפשר שרבינו, שהתוודע לנוסח תימן, כפי שמארי אומר, אבל נוסח זה לא הפתיע אותו, כי כאמור אפשר שכבר הכיר את עיקרו ע"י הנוסח של הר"ש מסלגמסה, או הנוסח הקדום שהיה במצרים, וכשראה שבתימן שהוא עדיין נהוג - קבעו. בדרך ההסברה שלי אני טוען שהרמב"ם לא היה מופתע מנוסח תמן כאילו מצא תגלית.
מדוע אבל אומר ״ובא לציון״ גם כשאינו שליח הציבור לפי מנהג תימן?
ישנם תימנים הנוהגים שבשנת אבל על אביו או על אמו אומרים בשחרית "ובא לציון" גם אם הם לא שליחי ציבור, ניסיתי למצוא מהיכן המנהג ללא הצלחה. ילמדינו רבינו.