תפילה וברכות
שלום וברכה לכבוד הרב רצון שליט"א לפי הרמב"ם:
1) מה עדיף: נץ או ציבור?
2) האם מותר להתפלל עד סוף ישתבח בבית, ואז לבוא לביה"כ?
3) הרב כתב בתשובתו, שבימינו חובה לברך עם כיפה. אפילו אלוהי נשמה. מדוע? ומדוע אפילו אלוהי נשמה שהוא בחדרי חדרים?
4) מקרה: מתחיל עכשיו המנין האחרון של אחת התפילות. אין לי מים. להתפלל בציבור, או להשיג מים ולהתפלל ביחיד?
5) לפי מנהג אבותי, צריך להניח תפילין בחוה"מ. אני רוצה להניח תפילין בביתי ולקרוא ק"ש. צריך לברך את ברכת יוצר, או לקרוא את קרית שמע בלבד?
6) מהו הפירוש המושג: "להסדיר את המוסף"?
7) מקרה: בערבית בביכ"נ אשכנזי אני מאריך מעט ב -18, והעם עונים ברכו שאני לא חייב בו, ומשתחווים כולם. האם להשתחוות עמהם?
8) נופלים אפיים ב י"ד - ט"ו אדר א'?
9) בתפילת 18 אחת, היחיד מתפלל אתה קדוש בזמן שהחזן קורא "לדור ודור"?
10) מהי סברת מורנו הרב יוסף קאפח, כאשר הוא אומר שהמאחר לפסוקי דזמרא לא יאמרם, אם יודע שלא יגמרם? 11) במקרה ואדם שומע את העם עונים "ברכו את ה' המבורך לעולם ועד", אבל לא שמע את החזן שאמר "ברכו", האם יענה עם הציבור? 12) למה ברוב ביתי הכנסת התימנים יושבים כאשר פני המתפללים איש אל אחיו ונוצר היסח דעת, ולא כסברת הרמב"ם לישב בשורות שורות? 13) כשאדם תימני מתפלל במבטא ספרדי, האם יש צורך לבטא את שם ה' בלבד בהגייה תימנית? 14) בבית כנסת לא - תימני. האם מותר להתפלל במבטא תימני? בקול? בלחש? קול נמוך? 14)
ב) ועניית "ברוך הוא וברוך שמו" איתם - חובה? יענה ברוב טובו הרב, וברכות ינוחו על ראשו.
1. ציבור.
2. בשעת הדוחק, וחד פעמי.
3. בגלל ההתייחסות ההלכתית המיוחדת שיש לכיסוי ראש של הגבר בימינו.
4. בשחרית אנו סומכים על נט"י שבבית. במנחה לא קיבלנו שיטת רבינו, ואנו רק מדיחים מעט את ידינו.
5. די בק"ש.
6. לקרוא את נוסח התפילה, כדי שישמעו וידעו את המוטל עליהם להתפלל, ובימינו יש לשים דגש על הדברים הייחודיים, מאחר ונאמרים על הסידור, לא שמים לב לדברים הייחודיים.
7. אינך צריך להאריך. אלא להתפלל כמרצה מעות. היה וטרם סיימת, לפי רבינו אתה צריך להיות מרוכז בתפילותן ולא לשחות בגללם.
8. אין נפילת פנים בשני הימים בשני האדרים.
9. לפי מארי יסיים עם הש"ץ האל הקדוש. ויאמר מיד אתה קדוש, ואח"כ ישתלב עם הש"ץ. ולענ"ד, כשהש"ץ אומרים וקדושים יהללוך סלה, יאמר היחיד אתה קדוש... 10. ידלג כמפורט בהלכה. 11. אם מדובר בדרכו של היוצר או של ברכות התורה, יענה עם הציבור. 12. לא נוצר היסח דעת. אלא כולם רואים את כולם, כדי שכל התפילה תהיה הרמונית מילה מילה הברה הברה. וכך היו בתי כנסת העתיקים בארץ בימי המשנה. 13. עליך להתפלל במבטאו. אבל אם הוא מתפלל אצל ספרדים, יבטא כמותם. 14. רק בלחש, אבל בקול - כמותם. 15. בשמונה עשרה, בחזרת הש"ץ רשאי לומר עמם. לא בברכות חובה אישית.