האם הניעור בלילה מברך שלא עשני גוי, עבד ואישה עם שחר?
שלום הרב רצון ערוסי הי"ו,
האם יברך ברכת שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אישה, וגומל חסדים טובים אם היה ער בלילה? ומה הדין אם נימנם?
מדוע לא יברך אותם?
תודה הרב רצון.
שלום,
עד מתי מותר לקרוא קריאת שמע? ועד מתי היא נחשבת קריאת שמע שבזמנה, כיום?
במשך שלוש שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו מעמוד השחר. במשך זמן זה קריאת שמע היא בזמנה.
שלום הרב רצון ערוסי הי"ו,
האם יברך ברכת שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אישה, וגומל חסדים טובים אם היה ער בלילה? ומה הדין אם נימנם?
מדוע לא יברך אותם?
תודה הרב רצון.
שלום לכבוד הרב
תודה על התשובות המחכימות באתר
רציתי לשאול לגבי זמן מנחה שרבינו כתב זמנה לכתחילה לאחר ט שעות ומחצה ומי שהתפלל לאחר ו ומחצה יצא
ואם כן איך זה שביום טוב כתב רבינו שמתפללים מנחה לאחר ו ומחצה והרי זה אינו אלא בדיעבד ואם נאמר שזהו שמא יבוא לידי שכרות בסעודת החג אם כן היה צריך לחלק שאחד שיודע שאינו בא לידי שכרות שלא יתפלל אלא מנחה קטנה ומה גם שרוב האנשים אינם משתכרים ולכך איך אפשר לכתוב הכללה כזאת ולהפסיד זמן תפילה לכתחילה בשביל חשש רחוק שאחד או שניים ישתכרו
לה"ו שלום לכבוד הרב,
ראשית, אני מודה לרב על תשובותיו. כמו שהרב קאפח כתב על הרמב"ם בהקדמה לספר המדע ובכלל למשנה תורה שהיו מזקני תימן שכינו אותו "אור באפילה" ואני מוכרח לציין שכך אני מרגיש שאני יכול לסמוך על רב שהוא בדיוק כמוני מבחינת המסורת אבות ובכלל גם מכל שאר הבחינות (אידיאולוגיה וכו'). אשרינו מה טוב חלקנו. לאחר בקשת מחילה אני כותב מס' שאלות חדשות שהתעוררו לי ואני מקווה שאני לא מעמיס על הרב יותר מדי: (תזכורת: אני נוהג לפי הרמב"ם וכמהר"יק זצ"ל)
1. כתוב בפרק נ"ט במו"נ שאסור לאדם להגיד לקב"ה תארים מעצמו. לפי זה איך אנחנו אומרים בערב שבת "אנא בכוח"?
2.
שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?
רציתי לשאול לגבי הענין של למה הרמב״ם פסק שהכל כדי לזכור ולא שהמתים מועלים
כי הוא לקח את המשפט של המתים נשכח זכרם כמו שכתב רסג על קהלת
ועוד דבר כיוון שהגמרא ממשיכה לדבר על דברים שמזכירים לכן אנו מבינים שנפסק שכל דברים הנ״ל רק כדי זיכרון . תמיד יש הווא אמינא בגמרא אפילו דברים שהם דברים פשוטים שלא נכונים
שלום כבוד הרב מדוע אומרים חיי עולם נטעה בתוכנו והלא במקור במשנה תורה לרמב"ם כתוב וחיי עולם נטע בתוכנו?
תודה
שלום לכבוד הרב שליט"א, ראינו את תשובת רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה בספר מעשה רוקח בנוגע לתפילת שמונה עשרה כתקנת רבנו הרמב"ם וז"ל - "ויאמר קדושה בברכה שלישית והעם יענו בפרקים שראוי לענות ויברכו הכהנים ברכת כהנים אחר ההודאה והעם יענו אמן אחר כך ברכה וברכה, יסיים שליח ציבור והציבור תפילתם כאחד ויפסעו ג' פסיעות בבת אחת". עכ"ל. לכאורה הרב ניתן להבין מדברי רבנו אברהם שיש לענות אמן אחר כל ברכה מברכות הש"צ כשאומר -"והעם יענו אמן אחר כל ברכה וברכה". אנו לא עושים כן שעונה אמן אחר ברכת עצמו.
א. האם דברי רבנו אברהם מתייחסים רק על ברכת כהנים שיש לענות אמן אחר כל פסוק של ברכה? ולא על ברכות התפילה?
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
שלום לרב
האם קיימת הגבלה לרווק להיות ש"ץ בתפילה,
בתודה מראש
יאיר
לק"י
לכבוד מו"ר שליט"א
1. ס"ת ספרדי שהוציאו אותו בבית כנסת תימני בשבת פרשת נח האם בגלל המלה 'ויהי' צריך להוציא ס"ת אחר תחתיו ?
2. שמעתי מפי ת"ח (שסובר שיש להחזיר ס"ת כזה כי הוא פסול לשיטתנו) שאם אין ספר אחר הקורה יכול לקרוא ויהיו אף שרשום 'ויהי' כי הוא כאילו קורא את האות י' האחרונה בשורק ולכן נמצא שלא קורא ע"פ והביא דוגמא שלפעמים רשום בס"ת 'הנער' וקוראים 'הנערה' מה דעת מו"ר בזה ?
ברוך תהיה
מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?
האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?
מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?