שיקולים מוסריים בפסיקת הלכה
בס"ד יום רביעי יט' אייר התשס"ט לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א תוך שיחת תלמידים בישיבתנו עלתה שאלה.
אישה הרה שאחזה בולמוס ויש לפנינו שתי חתיכות בשר, אחת בשר נבלת חיה טמאה ואחת נבלת אדם. מה עדיף לאכול? הרי שהנבלה אסורה מן התורה לגמרי. ואילו לגבי בשר אדם יש מחלוקת ראשונים ידועה בדבר. שאלה זו אמנם נראית כפלפול בעלמא, אך היא חשובה מאוד על מנת להבין ממנה דרך בפסיקה. הפנו אותי לדברי ה"דור רביעי" לחולין שכתב להעדיף את בשר הנבילה על פני בשר האדם מפני שיקולי מוסר בלבד. גישתו של ה"דור רביעי" נראית לא הלכתית לחלוטין: מוסר אינו שיקול הלכתי אלא אם כן הוא מופיע כעיקרון הלכתי כמו: "גדול כבוד הבריות וכו'...". הנפקא מינות משאלה זו הם:
א. האם יש לערב מוסר בפסיקה ההלכתית כאשר אינו מעוגן כקטגוריה הלכתית? אם כן, באיזה מצבים ובאיזה מינון, ומה מעמדו מול דברי הש"ס והפוסקים?
ב. יש האומרים שלעיתים פוסקים יודעים מה תהיה פסיקתם בטרם ירדו לעומק העניין (למשל ב"מנחת יצחק", ח"ט סי' קנ'). כיצד ניתן להבין אמירה זו מצד ההלכה? בברכת שלום, אריאל ונריה
יש להעדיף בשר נבלה.
א. יש גם שיקולי מוסר ושיקולים אחרים. ולכן רצוי לעשות זאת בצינעה.
ב. לא הבנתי שאלתך, במיוחד לאור המקור שציינת שאינו נוגע כלל למצב שבו פוסק יודע ההכרעה בטרם יברר הדין לעמוקו. כי באותו מקור נאמר שיש הרבה פוסקים שסומכים הלכה למעשה להתיר אישה מ"בעלה", אם התברר שאין לו גבורת אנשים (=כח גברא) כלל, ולא יכול לקיים אפילו מקצת ביאה. כי הקידושין לא תפסו בגלל מקח טעות.