וידוי ותחנון
שאלה
שלום שאלתי היא כזאת
כשאני מתפלל ומגיע זמן התחנון כשאומרים את הוידוי אני משתדל לכוון במה שאני אומר חטאנו... עוינו וכו' ואני נזכר ומצר על החטאים שעשיתי אך רוב הציבור אינם עושים כן... (או שעושים מהר יותר או שאין להם רבות על מה להתחרט אם נשפוט לזכות) ומסימים הוידוי מאוד מהר יחסית אלי וכבר מגיעים אל אמירת י"ג מידות... שאלתי היא האם עדיף לכוון טוב בוידוי ולהפסיד אמירת י"ג מידות או שמא לומר וידוי חטוף והעיקר להגיד י"ג מידות עם הציבור אפילו שבהן אני דווקא לא יודע לכוון כלל??
תשובה
יש להתפלל עם מתפללים שאומרים את הווידוי כשלוש עשרה מידות כמרצים מעות (=כמונים מעות). בדיעבד, אמור בכוונה ובמהירות סבירה מאשר במירוץ מטורף שאין מצווה באמירה, רק נלעגות.