ידוע שלפי שיטת הרמב"ם יש 13 עיקרי אמונה, ואדם שלא מאמין באחד מהם הרי הוא יצא מכלל ישראל וכפר העיקר. אחד מעיקרי האמונה שמנה הרמב"ם הוא האמונה בביאת המשיח. ר' יוסף אלבו בספר "העיקרים" הקשה על הרמב"ם שהרי מצינו שבגמרא סנהדרין (פרק חלק) רבי הלל, שהוא אחד מחכמי ישראל הנזכרים בגמרא, אומר שאין להם משיח לישראל - שכבר אכלוהו בימי חזקיה מלך יהודה. ולפי דברי הרמב"ם יהיה אותו חכם מכלל הכופרים וממי שאין להם חלק לעולם הבא. ויש לשאול: אם כן, למה הזכירו אותו בגמרא אחר שהיה יוצא מכלל ישראל ולא היה מאמין בעיקרי דתם? ואם תאמר שהביאו דבריו להשיב עליהם, אם כן לא היה להם להזכירו בשם רבי ולומר שמועה מפיו בשום מקום. ובאמת כשהשיבו עליו בגמרא אמרו: "שרא ליה מריה לרבי הלל", כלומר ימחול לו הקב"ה, מכלל שהחזיקו אותו בחוטא על סברתו... ואעפ"כ לא היה נמנה בכלל הכופרים, לפי שאין ביאת המשיח עיקר לתורת משה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל, כי כבר יצויר מציאותה זולתו. עכת"ד. אנחנו קובעים בלבנו כמסמרות את 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם, באמונה שלמה, אבל לשאול שאלות שבשום אופן התשובה שנקבל לא תשנה את האמונה שלנו בהם, אלא אנחנו רק רוצים להבין - מותר לשאול. לכן אני שואל, איך אתה מיישב את קושיית בעל העיקרים?