דילוג לתוכן העיקרי

מרפסת מקורה - לעניין מזוזה

שאלה

שלום לכבוד הרב אני אסביר מה היתה כוונתי בשאלה לגבי מרפסת תחת מרפסת -
1) שאלתי היתה לעניין מזוזה - עכשיו באופן שיש ד על ד אמות - וזה נקרא קירוי : הרב אמר שצריך עשרה טפחים (הבנתי מצד גוד אסיק, כמו בסוכה) א) כמה קירות כאלה צריך (4,3,2, האם דינם כסוכה) מינימום שיקרה חדר לעניין ברכה?
ב) היכן מניחים את המזוזה, האם בכניסה מהסלון למרפסת או הפוך (הכניסה היחידה למרפסת זה מהסלון - זה מרפסת בקומות)?
ג) יש למרפסת מסביב 2 קירות של הבית, ועוד 2 קירות מאבן פחות מ10 טפחים -(פתוחים לנוף) אולם עליהם מובנה מעקה מפלסטיק קבוע האם מצטרף לעשרה טפחים?
ד) מה הדין אם יש בה פחות מד על ד אמות, אבל מקורה (הבנתי שיש בזה כמה דיעות והאם צריך ללא ברכה)
ה) הרב אהרון זכאי כותב בספרו "המזוזה והלכותיה" לגבי "חדר ארונות" קטן שאין בו ד על ד אמות והוא משמש כעין ארון להניח בו חפצים ובגדים, שאם רגילים להיכנס ולצאת כדי להשתמש בו, יש לקבוע מזוזה בו בלא ברכה - מה דעת הרב במקרה הנ"ל, ואם דעתו שונה למה (במרפסת הבנתי שאם היא לא מקורה אפילו היא גדולה ד על ד אין צורך לשים מזוזה בלא ברכה)? ו) האם יש הבדל בין התימנים לשאר העדות לעניין הלכות מזוזה ובמה (כגון לשים בלול וכדומה) והאם זה גם לדעת השאמי וכל מחוזות תימן? בברכה eital

תשובה

א. ארבע מחיצות, כדי שהמרפסת תיחשב חדר. ותתחייב במזוזה.
ב. מרפסות כאלה בקומות עליונות יש לקבוע מזוזה, בימין הנכנס למרפסת, כי היא כמו חדר פנימי, אבל מרפסת כזו בקומת קרקע, אם יש כניסה מן החצר למרפסת, ומן המרפסת לבית, יש לקבוע מזוזה בימין הנכנס לבית, מן המרפסת.
ג. אם המעקה קרוב לדירה פחות משלושה טפחים, הרי הוא כלבוד, ואם ביחד עמו יש גובה עשרה טפחים, הרי זו מחיצה.
ד. אם אין ד' אמות על ד' אמות, אפילו שהיא מקורה - פטורה ממזוזה. ה. אחרי בקשת המחילה, חדר ארונות כזה פטור ממזוזה. ו. אין קובעים מזוזה בלול, אלא אם כן יש לבני אדם שימוש באותו לול לצורך האדם. מנהגנו לקבוע המזוזה כשהיא זקופה, ולא באלכסון. זהו פסק הרמב"ם ומרן להבדיל מפסק הרמ"א.