במדרש תנחומא (=גאונים) פקודי נאמר שראש הסנהדרין שואל את השלושה הדיינים שחקרו את העדים, אם הנידון לחיים או למוות, "סברי מרנן", "לחיי". האם אתם בדעה שהוא לחיים. ואם אמרו למוות, משקין אותו יין, כדי שפחות ירגיש במיתה ושם נאמר ששליח ציבור שמקדש או מבדיל על יין שואל, סברי מרנן, האם כוס יין זה יהיה לחיים או למוות. וכן הוא בתיקוני זהור, תיקונא שביעאה, וכן במחזור ויטרי, וסידור רש"י. רק מאוחר יותר אנו מוצאים בספר המנהיג שמנהג ספרד לומר סברי מרנן, לחיי, בקידוש. בסידור רס"ג ובדברי רבינו לא זכרו זאת. וכן בסידור ר' שלמה ברבי נתן מסלג'מסה, וכן בתכלאל קדמונים - אין זכר. וגם לא בתכלאל משתא שבזי, אבל מהרי"ץ בעץ חיים זכרו, והסבירו כנ"ל.