שאלתי שאלה, והיתה לי תקלה במחשב לכן אני שולח אותה שוב. הגר"י קאפח כתב: "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה... ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...". לאור דבריו, אלה שמוסיפים בחתימת הברכה בברכה האחרונה משבע הברכות של החתן, "ומצליח ביניהם", כתב עליהם בכתבים: "וכל המשנה ממטבע ששינו חכמים לא יצא ידי חובתו" ולכן נראה כי לא יצאו ידי חובה. במשנ"ת כתב מארי: כתב "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה דבר המשנה כוונת חכמים ומטרתם, ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך... אבל אם שמר על הנושא ורק שינה את המילים זהו שכתה רבינו שם בברכות אין ראוי לשנותם, והיינו כגון נוסח רס"ג לברכות מעריב של ליל שבת ומוצאי שבת, וכפי שקדם בשתי התשובות דלעיל, הרי הוא בכלל אין ראוי בלבד ולעולם יצא" מה ההבדל בין נוסח התפילה ששם מארי כותב "ולעולם יצא" לבין המקרה של ומצליח בינהם שאין הוא יוצא.? "ולעולם יצא" " אין הוא יוצא,? האם מי שמוסיף את המילה "ברחמיו" בחתימת הברכה הראשונה בברכת המזון ("הזן ברחמיו את הכל") - אינו יצא י"ח, מכיוון שהחתימה המקורית היא ללא התוספת "ברחמיו"?
תודה לכבוד הרב