דילוג לתוכן העיקרי

ברכת המזון

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אדם שאכל פת ושבע חייב לברך את ברכת המזון. למדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים: ממה שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", למדו שצריך לברך את ברכת 'הזן', בה אנו מברכים לה' על המזון. ומזה שנאמר: "עַל הָאָרֶץ", למדו שצריך לברך ולהודות על הארץ. ומכך שהוסיפה התורה לומר: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", למדו שצריך לברך על הטוב והמובחר שבארץ, היינו על ירושלים (ברכות מח, ב). כלומר החיוב מהתורה להזכיר:מזון, ארץ, ירושלים. בברכת בנין ירושלים, אנו מזכירים את בית המקדש. האם מהתורה יש חיוב להזכיר את בית המקדש? (הגמרא לומדת שצריך לברך על ירושלים והיא לא מזכירה את בית המקדש)
תודה וכל טוב.

תשובה

התורה ציוותה שנבךר ברכה אחר אכילת מזון שתכלול שלושה עניינים: מזון, הארץ ובניין ירושלים. אין מספר שלוש ברכות מןה תורה, שהרי ברכת על המחיה מן התורה. וגם הפועלים מברכים, שותים וכוללים בונה ירושלים בתוך ברכת הארץ. משה תיקן ברכת המזן, ויהושע ברכת הארץ, ודוד ושלמה ברכת בניין ירושלים והמקדש. ועזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה ניסחו סופית את הברכות. וברור שלכתחילה בניין המקדש נזכר במפורש בברכת בניין ירושלים, כי אין בניין ירושלים שלם בלי בניין המקדש. אך חכמים קבעו מה הן העניינים שאם לא יזכרם המברך לא יצא ידי חובתו, ובברכת בונה ירושלים חז"ל קבעו, שעניין מלכות בית דוד הוא העניין המעכב. ולא אמרו בניין המקדש, כי מלכות בית דוד היא תבטיח בניין ירושלים במושלם לרבות בניין המקדש.