אומדן דעת בממונות
א. עץ פרי היוצא מרה"י לרה"ר האם מותר להסתפק מפירותיו שבצד רה"ר? או שעצם יציאת האילן לרה"ר לא מהוה הפקר לפירותיו שבאותו צד.
ב. כשאין ידוע דעתו של בעה"ב שאינו מסכים או מסכים בפירוש?
ג. האם ניתן לומר באומדן דעת שמסתמא יודע שבני רה"ר יקטפו ומסתמא לא מקפיד?
ד. האם הדין משתנה כאשר נטיית האילן לרה"ר מזיקה או מפריעה את תנועת בני רה"ר. ואז נאמר מצד קנס יותר לבני רה"ר להסתפק מן הפירות, "מתוך שעשה שלא כהוגן ינהגו עימו שלא כהוגן"? ה. רשמתי את בני לת"ת ולאחר כחודש בא המנהל וטען כיון שרעייתי הולכת עם פאה וכובע (מה שנקרא בל' העם "חצי פאה") (למורת רוחי) ולא עם כיסוי ראש מלא (כמטפחת או כובע) עלי להוציא את בני מהת"ת במידה והיא ממשיכה במנהגה זה. הוצאתי את בני מהת"ת, וכעבור זמן בא אלי המנהל בדרישה לשלם עבור חודש לימודים.
1. האם עלי לשלם, כיון שבני נהנה מהת"ת באותו חודש? או שנאמר שיש פה כעין מקח טעות. מפני שראה את רעייתי כשבאנו להרשמה בת"ת, והוא לא העיר על זה שזה מתנאי הקבלה. כשטענתי זאת בפניו הוא טען בקלישות שלא לקח ברצינות כי הרבה באים לראות ולא נרשמים. יצוין שרק לאחר חודש הוא בא והעיר על הנושא. נ.
ב. אין לי חלילה טענה על עצם ההתנגדות לחבישת פאה נוכרית בפרט בימינו כנגלה לכל רואי השמש, שעפ"י רוב אינן הולמות את גדרי הצניעות. יורינו מורינו ושכמ"ה.
א. אסור, אלא אם כן הפרי נשר לרה"ר, והוא מן הפירות הנמאסים, שאז בוודאי בעה"ב הפקירו. ב -
ג. לא. רק בדרך הנ"ל.
ד. מותר לבני רה"ר לגזום את הענפים הפולשים לרה"ר ומזיקים לעוברים ושבים. ה. ספק אם היה רשאי לסלק את בנך מהת"ת, בגלל סיבה זו, אם באמת זוהי הסיבה, ואם באמת לא התנו אתכם תנאי אולטימטיבי בעניין זה. כי יש פגיעה קשה בילד שאחרי חודש מתחילת שנת הלימודים הוא יצטרך לחפש מקום אחר ולהיקלט במקום אחר.
ג. רק אם הת"ת סיפק אוכל לבנך, אתה צריך לתת להם דמי האוכל, אבל לעניין שכר הלימודים, תבע אותו על הנזקים שגרם לך ולילד סילוקו אחרי חודש. גם דמי נסיעות וגם הפרשי דמי שכ"ל למקום החדש וכיו"ב.