1. צובע הוא אדם שנוטל צבע וצובע דבר מסוים, וזהו אב מלאכה. והעושה "עין צבע", הוא אדם שמייצר באופן כימי גוון של צבע ע"י תערובת כימית, עיין רבינו, שבת, ט, יד. והערת מהיר"ק, שם, אות לח, שזה תולדת צובע.
2. מותר, כי אין זה בטוח שיהיו רישומים כאלה. ואינו מתכוון לכך. והפסנתר הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לגררו לצורך מקומו, אך לא לצורך עצמו. פסיק רישיה ולא ניחיא ליה ברישומים אלה.
3. מותר לתת לגוי איגרת שישלחנה, ואפילו בשבת, בהצטבר שני תנאים:
א. שקצץ עמו את שכרו, אע"פ שטרם שילם לו, כדי שהגוי יטרח בדידיה, ולא בשביל היהודי.
ב. שיצא מן הגוי בע"ש לפני שחשכה. לגבי דואר, כיוון שבלאו הכי הם פועלים לפי מחירים קבועים, אין צורך שיקצוץ עמם, ואם כן החידוש הוא שמותר ליהודי לפני שחשכה לתת לבית דואר של גוי, איגרת למשלוח, אע"פ שלא קצץ, כי כאמור, בלאו הכי יש להם מחירים קבועים. וכמובן בתנאי שיצא היהודי מהבית דואר, בע"ש, לפני שחשכה.