אע"פ שחכמים אמרו הוא שטן הוא יצר הרעה הוא מלאך המוות. בכל זאת רבינו, מו"נ, ח"ב, כב, כתב שדביר השטן בעניין איוב ודברי ה' לשטן, ומסירת איוב לשטן, הוא משל שתלויים בו נפלאות ודברים שהם כבשונו של עולם. ולכן רק נרמוז פאן אחד מתוך פנים רבות. כתב רבינו שעל בני האלהים נאמר שבאו להתיצב לפני האלהים, ויבוא גם השטן בתוכם. כי השטן משוטט בארץ, והוא דעת ההמונים, להבדיל מבני האלהים, שהם החכמים. ובעיני החכמים איוב איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. ובעיני ההמונים יש ספק שמא שפע הטובה שה' השפיע עליו הוא הבסיס לדתיותו, ואם אלו נעלמים, אפשר שאיוב לא יהיה דתי. והנה ההשגחה האלהית בדרך כלל היא כפי שהעניין נראה בעיני בני האלהים, לא בעיני ההמונים. אבל יש וההשגחה האלהית מתנהלת גם לפי עיני ההמונים, וכך נמסר איוב לנסיונות אם ישמור נאמנות לה' למרות ייסוריו, ומבחינה זו הוא כאילו נמסר בידי השטן, דעת ההמונים שפקפקו בדתיותו.