שינוי מסדר התפילה המקובל
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו. ואולי יותר כדאי לי להקדים עלינו לשבח ללמנצח וכו' ולומר עם כולם עלינו, ואחר כן שהם יגידו המזמורים לומר איתם, ואע"פ שאינם אומרים בדיוק את אותם המזמורים, כדי שתהא לי תפלת הצבור המתקבלת יותר בשמים. (ויש פה מעליותא שהרי רבנו כתב שאחר התפלה ישב מעט ויתחנן). האם שינוי זה מנוסח התפילה המקובל נכון לעשותו אם לאו ואשמח אם יוכל לבאר טעמו של דבר? יבאר לנו ושכמ"ה
ראשית, מאחר ואתה מתפלל במסגרתם, המנהג שלהם חוץ מתפילת לחש מחייב אותך. שנית, אסור לך לפרוש מן הציבור בשעה שהם אומרים מזמורי תחינה למען כלל ישראל. שלישית, עלינו לשבח היא תפילה נפלאה, שאומרים אותה במוסף של ר"ה, וחבל שנהגו לאמרה יום יום באופן שלב המתפללים גס בה, ואינו מכוון בה. אבל אתה יכול לאמרה עמם עם כוונה או לומר מזמורי תחינה משלך, ולומר עמם את מזמורי התחהינה שהם אומרים.