זימון
האם מותר לצרף לזימון אדם שאינו שומר תורה ומצוות? אם כן - האם מותר לכבדו בזימון?
שלום וברכה כבוד הרב.
שתי שאלות לי אליך:
1) מצד אחד, מותר לחכם לאכול בבית מדרשו. מצד שני, זה מאוד לא מנומס לאכול בפני בני אדם אחרים בפמבי, ובטח כשזה מדובר בת"ח. האם ראוי לת"ח לאכול בבית במדרש? המקום עם אנשים ואי אפשר לאכול בצנעה רבה.
2) קראתי ק"ש 5 ד' לאחר שקמתי כי זמן ק"ש כמעט הגיע לסופו, וכשסיימתיה, נזכרתי שלא ברכתי ברכות התורה. מה לעשות במקרה כזה? יצאתי ידי חובה?
תודה רבה, רבינו.
1. לא לאכול בפני אחרים. אלא א"כ מדובר בבני בית המדרש.
2. אם בירכת ברכת אהבת עולם, אין צורך בברכת התורה. כי היא במקום ברכות התורה.
האם מותר לצרף לזימון אדם שאינו שומר תורה ומצוות? אם כן - האם מותר לכבדו בזימון?
האם הברכה היא במפגש בין נשים או דווקא חברים גברים שפגשו זה את זה לאחר חודש ימים?
האם במפגש כזה מתחייבים בברכה זו גם עם חברים על בסיס עסקי וכד'?
אם במשך החודש התבטא הקשר בטלפונים, מכתבים וכיו"ב האם גם אז יתחייב בברכת שהחיינו בעת המפגש ביניהם?
ברשותך מארי הנכבד אשאל מלפניך,
1. לא ברור לי מה צריך להיות הגודל של הנס שעליו עליי לברך "שעשה לי נס במקום הזה". הצלה גדולה? מעל הטבע (מי ראוי לכך בכלל)? אשמח לדוגמא
2. אם כשאדם מגיע למצדה עליו לברך דיין האמת, משום שזהו מקום מגורים של יהודים שחרב?
3. בימינו כאשר פועלים גוים בונים את הבתים והם בונים את המעקה, מתי ואיך יברך בעל הבית ברכת המעקה? 4כאשר האב לא הצליח להגיע לברית של ילדו, האם תבטל ברכת "להכניסו בברית שלאברהם אבינו"? ואולי יברך האב ברכה זו היכן שנמצא, באותו זמן של המילה?
תודה רבה
כתב רבנו הלכות תפלה וברכת כהנים ז שחייב אדם לברך מאה ברכות ביום ובהלכה טז כתב: כיצד -- אוכל מעט ירק, ומברך לפניו ולאחריו; וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו, ומעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו. ומונה כל הברכות, עד שמשלים מאה ברכות בכל יום. האם מותר לעשות כמצויר להלן - בדעת מרי לפי ביאורו במשנ"ת יש בג'עלה צלחות עם פירות. צלחת ענבים, צלחת שקדים וצלחת תפוחים. וכן צלחת אבטיח, צלחת מלון, וצלחת שומשום.
בס"ד לכבוד הרב, שלום וברכה!כידוע במרבית הסידורים נכתב, כי יש לכוין בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים, קמ"ה, ט"ז), שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס את כל הבריות. דרישה זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של ברמב"ם, אשר לדעתו אין הקב"ה משגיח על בעלי החיים השונים(מלבד האדם), ואף איננו משגיח על הרשעים והעברינים בעם ישראל. לפיכך, שאלתי היא האם לדעת הרמב"ם יש חובה לכוין באמירת הפסוק הנ"ל שה' משגיח על כל הבריות ללא הפרש, וכן האם יש לחזור ולאמר את הפסוק הנ"ל אם לא כיון באמירתו לאחר גמר אמיר המזמור או התפילה.כמו כן, ברצוני לדעת מהי משמעות פסוק זה אליבא דהרמב"ם.בתודה
שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.
לק"י
השאלה מתייחסת לשיעור
https://net-sah.org/he/node/5310
א. ברור שאישה פטורה מלימוד תורה, אבל גם הברכות לא נאמרו בלשון לימוד תורה – וחוכמת הנוסח בא (להבנתי שלא מצאתי לה סימוכים) דווקא כדי לכלול אישה!
הכיצד?
בראשונה נאמר ציווי על "דברי תורה".
אם אישה אינה חייבת ב"דברי תורה", במה היא תהיה חייבת לקיימן?!
לק"י
שלום כבוד הרב,
א) כתב הרמב"ם בהלכות ברכות: "כשרוחץ פניו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי..."
האם ניתן לברך ברכה זו במקלחת שמשמשת גם כשירותים? כמובן כאשר השירותים נקי ומכוסה ואין ריחות לא נעימים.
ב) "כשחוגר חגורו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה."
מתי עלי לברך ברכה זו? האם לפני לבישת המכנסיים או לפני חגירת חגורה? ומה הדין אם אינו חוגר חגורה?
בברכה
שלום לכבוד הרב בשבוע שעבר קיבלתי מי ורדים שהפיקו מפרחי ורדים שצמחו שנה זו בתהליך של זיקוק כפי שהיו עושים בתימן. הוורדים האלו צומחים רק כחודשיים בשנה (אדר ניסן).
1) האם עלי לברך שהחיינו בהרחה הראשונה?
2) אם התשובה היא חיובית איך אני יכול לשלב בהבדלה במוצאי שבת את הברכה?
תודה רבה ושלום.
בתי ניצלה מתאונת דרכים. נפצעה, נותחה ושכבה בבית החולים. ב"ה היא מחלימה. האם היא צריכה לומר ברכת הגומל ואיך?
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. דין ברכה על מרק ירקות, המכיל למשל תפו"א, גזר, קישוא, ואיטריות!! (וכן, מה הדין במרק שעועית, חיטה וכו')?
ב. בדין ברכה על מרק עוף עם בשר - כתב מארי שנראה שהבשר עיקר ולכן צריך לברך "שהכל". האם גם על התפו"א? (כמובן, שאינני אוכל עם לחם).
ג. מה הדין אם במהלך ריב בין שני ילדים, האחד שובר לחבירו בטעות את המשקפיים וכדו' ללא כוונה (כגון: שחנקו וכתוצאה מכך נשברו או נתעקמו)?
ד. אם לאחר שהנחתי את התפילין של יד וראש, התרופף לי הקשר שביד, ואני רוצה לחזקו. האם אני צריך לברך שוב על יד?
האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
תודה