1-3. הדבר ברור כשמש בצהריים, שאיסור אונס נערה או אישה, הוא איסור חמור. זאת מלבד האיסור לבעול אישה בעילת זנות, בלי קידושין. וכל שכן אם היא נידה שיש גם איסור נידה שהוא בכרת.

אולם התורה מתייחסת למציאות עגומה ואסורה, אם התרחשה וכשהתרחשה.

התורה חייבה את האונס לשלם קנס כספי קצוב, גם הנערה לא נחבלה בגופה, ולא ניזוקה בנפשה, כי אם ע"י האונס היא נחבלה בגופה וניזוקה בנפשה, הוא ישלם פיצויי נזיקין בנוסף לקנס.

בנוסף לכל זה, הזהירה התורה את האנסים הפוטנציאליים שאם יאנסו נערה בתולה, האנס יהא חייב לשאת אותה לאישה, אם היא רוצה, אבל אם היא מתנגדת, או אביה מתנגד - לא. ולא יוכל לגרשה. ואזהרה זו היא מרתיעה מאוד. כי איזו נערה תסכים להתחתן עם האנס שלה, חולה, אינולידית או כלשון הגמרא חגרת, או סומה או מצורעת.

ואין ספק שאזהרה זו היא מושכלת ויש בה כדי להרתיע. אבל גם אם אישה כזו תסרב להתחתן עם האנס, לא יחייבו אותה חלילה להינשא לו. כך שתורת ה' היא תורת חיים ותורה מושכלת מאוד.