דילוג לתוכן העיקרי

תפילה אחת, טלית ומנחה

שאלה

רבי, נתעוררו בי ספקות. אנא התר לי אותן. הספק הראשון, האם הש"ץ מברך על טלית ביהכ"נ, כאשר הוא עולה לתיבה מנחה. הספק השני. תימני המאחר לתפילת מנחה בביכ"נ אשכנזי, ומגיע כאשר הציבור דקה לפני חזרת הש"ץ. האם יוכל להתפלל על הש"ץ מילה במילה בחזרת הש"צ, למרות שהוא מחויב להתפלל תפילה בנוסח אבותיו. ובאיזה מבטא יתפלל. הספק השלישי. בחור בישיבה, שארוחת הצהריים מוגשת בשעה שביעית של היום. אין לו אפשרות להתפלל מנחה בציבור לפני סעודתו. האם יתפלל ביחידות מנחה לפני הסעודה, או שיאכל עם ישיבתו. הספק הרביעי. מנהגנו שלא לענות אמן עם הש"ץ בברכות ק"ש. בכל זאת, האם מותר לענות אמן על ברכת הש"ץ אם המסיים מסיים מעט לפני הש"ץ. ומהו שיעור זמן זה. הספק החמישי. יש להשמיע את הברכות שמברך, לאזנו. כאשר הש"ץ מברך את ברכות ק"ש בקול. האם כל אחד מן הציבורצריך להשמיע בקולו? כי רואים בעינינו שאין פוצה פה בבית הכנסת כאשר הש"ץ מברך ברכותיו. וה' ישלם טוב לטובים.

תשובה

א. לפי רבינו, ומנהגנו, מברכים על טלית שאולה, או טלית של הציבור.
ב. יתפלל עמו בלחש, לפי נוסח המתפלל ומבטאו של המתפלל, וישתדל לסיים עם הש"ץ את הברכה.
ג. יאכל עם ישיבתו, אם יש לידו בית כנסת שמתפללים שם, בקביעת מנחה קטנה. ואם אין, יתפלל יחיד ואח"כ יאכל עמם, וילמד עמם אחה"צ כדי שלא יתבטל מתורתו.
ד. בברכות ק"ש להבדיל מברכות שמונה עשרה, יכול לסיים שלוש תבות לפני הש"ץ, כדי לענות אמן אחרי הש"ץ. ויכול גם רק לשמוע את הש"ץ ולענות אמן, אחר ברכותיו. ה. כאמור, מצד הדין, די בכך ששומעים את החזן פורס על שמע, ואומר ברכות ק"ש, והציבור רק שומעים ועונים אמן.