א. עליו לומר דברי החכם מילה מילה. אלא שהחכם אומר לתורגמן בלחש, והתורגמן אומר לתלמידים בקול רם וברהיטות את דברי הרב במדויק.
1. ב. אכן המתורגמן אינו גדול בחכמה מן החכם הדורש, כי אין זה כבוד שגדול ממנו יהיה מתורגמנו. להוציא מן הכלל, אביו או רבו, שאם הם רוצים לשמש במקרה מסוים כמתורגמנים, מותר, כדבר יוצא מן הכלל, כי אין האב מתקנא בבנו, ואין הרב מתקנא בתלמידו. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על רבינו, שם, אות יב. ודברי הרב רבינוביץ' ביד פשוטה, שם.
1. ג. גם האב וגם הרב אינם משנים, רק כשהחכם הדורש מתייחס לרבו של החכם, או לאביו של החכם, שהחכם הדורש אינו מזכיר השם, כי אסור לבן לקרוא לאביו בשמו, ואסור לרב לקרוא לרבו בשמו, והמתורגמן, משנה. ומזכיר את השם.
2. היה מתחייב בנפשו, כלפי שמים, כלומר הדבר ייחשב לו כעברה וכאחראי על שמת, שהמתאבד חייב על דם עצמו כלפי שמים.