הדלקת נר חנוכה במקום שוודאי יתכבה הנר - ת. ר.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א הרב ענה על שאלה לגבי הדלקת נר חנוכה במקום שוודאי יתכבה הנר לשון השאלה: שלום למארי, שעמנו את מארי זצ"ל (בהקלטה) אומר שאם מדליקים נרות חנוכה במקום שודאי יתכבה הנר לאחר כמה דקות, בדיעבד יוצאים יד"ח, כי הדלקה עושה מצוה. האם זוהי דעת כב'? כמו כן, אם שמים שמן או מדליקים נרות שודאי לא יספיקו לדלוק חצי שעה האם יוצאים יד"ח הדלקה? תשובת הרב רצון ערוסי: הדלקת נר חנוכה צריכה להיות בתנאים כאלה שהאור יתקיים כחצי שעה הן מבחינת כמות השמן, והן מבחינת גורמים אחרים, כמו רוח וכיו"ב. אם תנאים אלה קיימים והדליק וכבה, אין זקוק לה. כי הדלקה עושה מצווה. אבל אם הדליק במקום שאין סיכוי שהלהבה תחזיק מעמד, בגלל רוחות וכיו"ב, או בגלל כמות מאוד מועטה של שמן, לא יצא ידי חובה. ואיני יודע כיצד מארי נשאל וכיצד השיב. אבל זו דעתי הענייה. _._._._._._._._._._._._. האם הרב יכול לחוות דעתו על סברתי העניה. הדלקת נר חנוכה צריכה להיות בתנאים שיתקיים פרסומא ניסא לפיכך "... ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה–לא עשה כלום, לפי שאינו ניכר... נר חנוכה שהדליקו חירש, שוטה, וקטן, או גוי–לא עשה כלום: עד שידליקו מי שהוא חייב בהדלקה. הדליקו מבפנים, והוציאו דלוק והניחו על פתח ביתו–לא עשה כלום: עד שידליקנו במקומו. אחז הנר בידו ועמד, לא עשה כלום, שהרואה אומר, לצורכו הוא עומד" (הלכות חנוכה פ"ד הל' ז ט). זמן פרסומא ניסא איננו מעכב ויוצא י"ח אפילו במשהו כפי תוספת שבת מכיוון "שההדלקה היא המצוה" לפיכך "הדליקה וכבתה, אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק–אם רצה לכבותה או לסלקה, עושה" (שם הל' ה). כמות השמן הינה לכתחילה ואיננה מעכבת, לכן "וצריך (לכתחילה) ליתן שמן בנר, כדי שתהיה דולקת והולכת, עד שתכלה רגל מן השוק" (שם, הל' ה). זהו פשט לשון רבנו, וכך ענה לי מארי בפרוש ובצורה מוחלטת. מארי בתשובה ערך השוואה בין רוחות אשר ודאי יכבו את הנר לבין שם שמן לזמן מועט מחצי שעה, ובכולם יוצא י"ח כי ההדלקה היא המצווה. זהו כלל פסיקתי שעליו תלויים הרבה גופי הלכה !!! כמעט כל תלמידי מארי (הרבנים) לא הבינו כך את רבנו בנקודה זו, ולמרות שהרב גיל חברוני שמע גם ממארי שאים שם שמן פחות מחצי שעה - יצא י"ח, אך הרב גיל חברוני לא היה מסכים לגבי מקום שוודאי יבואו רוחות ויכבוהו, עד ששמע את תשובת מארי ודבריו הפליאו אותו. תמיר רצון
את הנראה לענ"ד כתבתי. אך לא הוצאתי מכלל אפשרות שמארי סבר כן, אם יש עדויות מוצקות של שאלה ברורה ותשובה ברורה כפי שאתה כותב. ואשר לפירסומא ניסא. אין צורך שיהא מפועל, אלא ראוי לפרסומא ניסא, כפי שחז"ל קבעו. מתחילת שקיעה כחצי שעה, שזהו הזמן שאם מדליקים נר יבינו שהוא נר מצווה, ולא נר צורך. ובתנאי שיעשה הדלקה, לא רק בזמן, גם במקום, כלומר במקום הראוי להניח את הנר. וכן שתהיה הדלקת חיוב. ולכן הדלקת הנר ע"י (=חרש שוטה וקטן), אף שהיא מבחוץ ובזמן, אינה הדלקת חיוב. ודומה שהדלקה שאינה יכולה להתקיים כחצי שעה, אינה הדלקה, בין ע"י רוחות, ובין שהשמן מועט, כי אין זו הדלקה שחז"ל קבעו, כי אינה ראויה להיות הדלקה. אבל אם ראויה וכבתה - די בכך.