ההלכות שבהלכות שבת, ו, כא - כב, ובפרק כ, ו - ז, מתייחסות למי שמוצא מציאה בע"ש, והגיעה לידו בהיתר, ולא יצליח להגיע לביתו בהיתר עם המציאה. כי השבת כבר עומדת לחול. והמציאה בידו, ויקשה עליו לוותר עליה, וכדי שלא יעבור על איסור תורה של איסור הוצאה מרשות לרשות, התירו לו להוליכה פחות מארבע אמות, והתעלמו מאיסור מוקצה שהוא איסור קל. אבל לא התירו להגביה ולטלטל מציאה בשבת, ולו רק בגלל איסור מוקצה הקל, אלא א"כ יטלטל המציאה בטלטול כלאחר יד, שיתפנה ברגלו עד למקום מסוים.