דילוג לתוכן העיקרי

ביטחון בה'

שאלה

מארי, שאלה גדולה לי אליך. נאמר החובות הלבבות שער הביטחון ספ"ז: "יקבל ברצון מה שגזר ה' לו ועליו... ולא יתאווה לזולת מה שבחר לו ה'. ותמיהתי - הרי אדם החושב כציטוט דלעיל, לא יבקש מה' דבר (רק הודיות), ומתוך חומרה אתה מביא לקולא. כי חיבורו עם ה' ידוקק, כי הוא פחות יתפלל. ועוד, יש מצווה להריע בשעת צרה ולבקש רחמים. ועוד, דוד המלך במעלתו הרמה, התלונן והתחנן רבות לישועה ממצביו. ועוד, מה יכוון הבוטח בתפילתו? (רפאנו, ברכנו) ועוד, ה' התאווה לתפילותיהם של האבות והאימהות, ולכן עקר האמהות. אמרתי אחכמה והיא נסתרה ממני...

תשובה

כל שאלותיך נכונות (חוץ מן האחרונה, אם אתה מפרש אותה אגדה כפשוטה, כי אין התפילה תועלת לה' אלא להתפלל). בגלל המשמעות שייחסת לרבינו בחיי בפיסקה שציטטת. אבל המשמעות קצת שונה. וה"קצת" הזה הוא השאור שבעיסה, ועליו תלוי הכול. ובהתקיימו יסתלקו כל שאלותיך. דע שמה שכתב רבינו בחיי "ולא יתאוה לזולת מה שבחר לו ה', אין לשון עבר, בחר, במובן של המצב שבו הוא נתון בנקודת זמן מסוימת, אלא משמעותה, בחר ויבחר לו ה', אלא שאסור לנו לייחס זמן לרצון ה', אף שהמקרא אומר את אשר יבחר יקריב אליו. ולכן בחר, הוא גם במובן של יבחר, ואם כן, כוונת רבינו בחיי שיקבל כל מה שבא לו בהודאה לה', גם אם נראה לו המצב שנקלע אליו רע, יברך את ה' על הרעה, כשם שמברך על הטובה. אבל יתפלל לה' שה' יבחר לו המצבים הראויים לו (למתפלל) לטובתו ולתועלתו, בעיקר הייעודית. ולכן אפילו חרב חדה על צווארו, אל יתייאש מן הרחמים. והתפילה מקירות לבו כמו חזקיה תרומם אותו מן המצב שבו הוא נתון, ואפשר שיגיע למצב אחר.